מכתב למשרד הבינוי והשיכון 2011

לכבוד

משרד הבינוי והשיכון

הנדון: הצהרה ותביעה נגד חוסר המוסריות של משרדכם.

מדינת ישראל השיגה מאז הקמתה הישגים רבים וגם קנתה לה מעמד של כבוד בהסטוריה של עם ישראל, אך ביחד עם זאת מחייב אותנו הצדק להכיר בכך שיש במדינת ישראל גם אי צדק רב; מאז הקמתה פוגעת המדינה באופן קשה בזכויותיהם של אזרחיה וגורמת להם נזקים כבדים, הן כבני אדם והן כיהודים.

במסגרת פעולתה החוקית והמדינית הביאה מדינת ישראל את אזרחיה לשפל כאשר – באמצעות ממשלות ישראל – הרחיקה אותם מהאפשרות לממש את יכולותיהם היסודיות. היא עשתה זאת על ידי פגיעה גדולה בזכות החיים, החופש והקנין שלהם. בפועל, בשל אי קיומה של חירות מלאה בישראל, רובם ככולם של אזרחי המדינה הם עבדים.

מדינת ישראל שולטת בחיי אזרחיה באמצעות החוקים האלימים שחקקה והנחילה באופן לא צודק, שבעזרתם כבשה רבים מתחומי החיים שלהם. בפעולותיה החוקיות פגעה המדינה באזרחיה כבני אדם בכלל וכיהודים בפרט, הן על ידי פגיעה בזכויות האדם והיחיד שלהם והן על ידי פגיעה במסורת ההלכה של הדת היהודית.

משרדי הממשלה מהווים את זרועות השליטה של המדינה בחיי אזרחיה, כשכל משרד פוגע בזכויות האדם של הציבור באמצעות מונופולין בלתי מוסרי שניתן לו על ידי המדינה; באמצעות החוק הישראלי הלא צודק, המבוסס אך ורק על כוח הזרוע, חודר כל אחד ממשרדיה של מדינת ישראל מאז הקמת המדינה לחייהם הפרטיים של אזרחיה בניגוד לרצונם, להסכמתם או אף לידיעתם.

משרד הבינוי והשיכון קיבל מידי המדינה את האחריות על מיזמי בנייה והתיישבות, שוק הנדל"ן, בניית שיכונים ושכונות חדשות, ועוד. למעשה, לא קיימות בידי המדינה זכויות קנין שיש בהן כדי לבסס אחריות זו. הקנין המצוי במדינה הוא קנין פרטי ושליטתה של המדינה בו הוא מונופול ריכוזי בלתי מוסרי ובלתי צודק גם יחד. באמצעות שליטתו של משרד זה בתחומי הבניה וההתיישבות לא יכולים אזרחי ישראל לבנות כבני אדם חופשיים, מה שמהווה פגיעה חמורה בזכויות החירות והקנין שלהם.

הגבלת אדם מלעשות בקניניו כטוב בעיניו יכולה להיות מוצדקת רק באם יש בפעולתו משום פגיעה בזכויותיהם של בני אדם אחרים – וגם אז שומה על מי שנפגע מפעולתו להגיש תביעה פרטית בנושא זה לבית משפט אובייקטיבי. בית משפט כזה צריך לדגול בצדק המבוסס על פעולה להגנת זכויות הקנין של אזחי המדינה או, לפחות, כשמדובר במדינה שמצהירה על עצמה כמדינת יהודים, לתמוך בהלכה היהודית הנוגעת לדיני קנין.

בנוסף לכך יש בהפניית משאבי הציבור לבניה והתיישבות המתוכננים על ידי המדינה משום אי צדק יסודי כי מדובר בכספים, משאבים ונכסים השייכים לציבור האזרחים היחידים, אשר מנותבים בניגוד לידיעתם (וממילא שלא בבחירתם) לצרכים לא להם. בנוסף לכך גורמת ההתערבות השלטונית באמצעות מספר גדול של חוקים לקביעה מלאכותית של מחירי שוק בתחום הקרקעות, חומרי הבניה, שירותי הבניה וכיו"ב – מה שמשמעותו המעשית שליטתה של המדינה בנכסי הנדל"ן שבידי הציבור. בשל כך יכול חוק המדינה להפוך במחי הצבעה כל אזרח יחיד לעשיר או לעני ולשנות על פיהן את כל יוזמות ההשקעה שנעשו על ידי האזרחים.

מעבר לאי הצדק שיש בשליטה זו, שכמוה קביעה שרירותית לגבי יכולתו הכלכלית של האזרח מחוץ לכוחות השוק, יש בשליטה זו של המדינה באמצעות משרד הבינוי משום בלימה של כל רצון תמים של בעלי קרקע במדינה מלהשלים את התהליך שלשמו החל את השקעתו ובכך פגיעה קשה בהתפתחות הטבעית של האזרחים על פי רצונם ובחירתם.

בהקשר זה ראוי לציון גם הדבר שמדיניותה של ישראל מנוגדת למסורת ישראל הן מבחינת פגיעתה באמצעות חוקיה בתחום זה הן בזכויות הקנין של כל בעל קנין והן בהפקעה, החרמה וכיבוש של אדמות ארץ ישראל מידי בני העם היהודי. אדמות אלה אמורות, לפי מסורת ישראל, להשתייך לבני העם היהודי ולא למדינה או לשלטון המרכזי – וקל וחומר כאשר מדובר באדמות שנרכשו באופן פרטי מבעליהן הקודמים.

מכיוון שקשה במצב זה להעריך לאשורו את הנזק הגדול שנגרם על ידי משרד השיכון לאזרחי ישראל במשך עשרות שנות קיום המדינה, ראוי שמשרד השיכון יפצה ראשית לכל את כל מי שנגרמה לו עוגמת נפש בשל פגיעה קשה זו של המדינה בזכויותיו – והדבר נוגע ממילא לכל אזרח שמתקשה לארגן לעצמו מקום מגורים.

כאזרח ישראלי וכבן לעם ישראל אני תובע בזאת ממשרד השיכון לפצות אותי על פגיעה קשה בזכויותי כאדם וכיהודי ולהשיב לי את המגיע לי בנושא זה.

אוהד קמין

נתונים נוספים