מכתב למשרד החוץ 2011

 

לכבוד

משרד החוץ

הנדון: הצהרה ותביעה נגד חוסר המוסריות של משרדכם.

מדינת ישראל השיגה מאז הקמתה הישגים רבים וגם קנתה לה מעמד של כבוד בהסטוריה של עם ישראל, אך ביחד עם זאת מחייב אותנו הצדק להכיר בכך שיש במדינת ישראל גם אי צדק רב; מאז הקמתה פוגעת המדינה באופן קשה בזכויותיהם של אזרחיה וגורמת להם נזקים כבדים, הן כבני אדם והן כיהודים.

במסגרת פעולתה החוקית והמדינית הביאה מדינת ישראל את אזרחיה לשפל כאשר – באמצעות ממשלות ישראל – הרחיקה אותם מהאפשרות לממש את יכולותיהם היסודיות. היא עשתה זאת על ידי פגיעה גדולה בזכות החיים, החופש והקנין שלהם. בפועל, בשל אי קיומה של חירות מלאה בישראל, רובם ככולם של אזרחי המדינה הם עבדים.

מדינת ישראל שולטת בחיי אזרחיה באמצעות החוקים האלימים שחקקה והנחילה באופן לא צודק, שבעזרתם כבשה רבים מתחומי החיים שלהם. בפעולותיה החוקיות פגעה המדינה באזרחיה כבני אדם בכלל וכיהודים בפרט, הן על ידי פגיעה בזכויות האדם והיחיד שלהם והן על ידי פגיעה במסורת ההלכה של הדת היהודית.

משרדי הממשלה מהווים את זרועות השליטה של המדינה בחיי אזרחיה, כשכל משרד פוגע בזכויות האדם של הציבור באמצעות מונופולין בלתי מוסרי שניתן לו על ידי המדינה; באמצעות החוק הישראלי הלא צודק, המבוסס אך ורק על כוח הזרוע, חודר כל אחד ממשרדיה של מדינת ישראל מאז הקמת המדינה לחייהם הפרטיים של אזרחיה בניגוד לרצונם, להסכמתם או אף לידיעתם.

פעולותיו של משרד החוץ, בהקשר זה, גורמות לאזרחי מדינת ישראל נזקים גדולים בעצם העובדה שמדיניות החוץ של ישראל איננה מבוססת על ערכים של צדק, הגיון ומוסר וגם לא על ערכים העולים בקנה אחד עם ערכיו של עם ישראל, שאותו מתיימר המשרד לייצג בעולם.

העובדה שמשרד החוץ אחראי על קשרי החוץ של המדינה עם העולם כולו, ניהול השגרירויות והקונסוליות ברחבי העולם, הקשר עם כל שגרירי המדינות הזרות, וכל פעילות ההסברה, מאפשרת לו ליהנות מתקציבי ענק יחסית למשרדים אחרים. אך בשל עובדה זו בדיוק מוציא משרד החוץ את שמה של ישראל לרעה כמדינה שמוציאה לריק את משאביהם של אזרחיה.

מאז קום המדינה אחד מגדולי מחדליה המתמשכים הוא הכזב של הצגת מדיניותה כלפי העולם ככזו המבטאת את ערכי העם היהודי, אך משרד החוץ של מדינת ישראל – ברצונה של המדינה להפוך אותו לשגריר של רצון טוב בין ישראל לאומות העולם – משקיע משאבים גדולים בהצגת מדינת ישראל כשואפת לשלום כמעט בכל מחיר וככזו הוא מקדם ותרנות ואי צדק.

בהתאמה לכך משרד החוץ של מדינת ישראל לא עשה די כדי לייצג את אזרחיה של המדינה הראוים למאבק על הפגיעה הגדולה שנגרמה לזכויותיהם על ידי עמים ומדינות אחרות. מדינה המגינה על העם היהודי היתה צריכה להיות מודעת לפגיעות שסבל עם זה הן לאורך ההסטוריה העולמית והן בהסטוריה החדשה ולפעול כדי לקדם צדק התחומים אלה. בהקשר זה מפגרת מדיניות החוץ של ישראל אחר מדינות עריצות דוגמת מצרים, המגישות תביעות לגבי פגיעה באתרים בני אלפי שנים בזמן שמשרד החוץ של ישראל לא מצא עוז לתבוע את רכושם של יהודים שגורשו ממדינות ערב במאה האחרונה. די בעובדה זו כדי לטעום חלק מהמחדל העצום שבו הביאה ישראל את בני העם היהודי בעידן החדש למצב מביש בעיני העולם.

כאזרח ישראלי מוצא אני לנכון לתבוע ממשרד החוץ של מדינת ישראל לפצות אותי על היומרה שקיימת בייצוגו אותי כאדם בעל זכויות בכלל וכיהודי בפרט, תוך כדי הזנחתו את האפשרות לתבוע בשמי את גזלני העם היהודי כדי שישיבו לי ולרבים מאזרחי המדינה את מה שלקחו מאבותי, מהם ומאבותיהם.

בנוסף לכך תובע אני כאזרח ישראל וכיהודי פיצוי על פגיעתה של מדינת ישראל באמצעות מדיניות החוץ שלה בשמי הטוב בעולם, במיוחד בפעולות שאינן עולות בקנה אחד עם הצדק והמוסר.

אוהד קמין

נתונים נוספים