מכתב למשרד החינוך והתרבות 2011

 

לכבוד

משרד החינוך והתרבות

הנדון: הצהרה ותביעה נגד חוסר המוסריות של משרדכם.

מדינת ישראל השיגה מאז הקמתה הישגים רבים וגם קנתה לה מעמד של כבוד בהסטוריה של עם ישראל, אך ביחד עם זאת מחייב אותנו הצדק להכיר בכך שיש במדינת ישראל גם אי צדק רב; מאז הקמתה פוגעת המדינה באופן קשה בזכויותיהם של אזרחיה וגורמת להם נזקים כבדים, הן כבני אדם והן כיהודים.

במסגרת פעולתה החוקית והמדינית הביאה מדינת ישראל את אזרחיה לשפל כאשר – באמצעות ממשלות ישראל – הרחיקה אותם מהאפשרות לממש את יכולותיהם היסודיות. היא עשתה זאת על ידי פגיעה גדולה בזכות החיים, החופש והקנין שלהם. בפועל, בשל אי קיומה של חירות מלאה בישראל, רובם ככולם של אזרחי המדינה הם עבדים.

מדינת ישראל שולטת בחיי אזרחיה באמצעות החוקים האלימים שחקקה והנחילה באופן לא צודק, שבעזרתם כבשה רבים מתחומי החיים שלהם. בפעולותיה החוקיות פגעה המדינה באזרחיה כבני אדם בכלל וכיהודים בפרט, הן על ידי פגיעה בזכויות האדם והיחיד שלהם והן על ידי פגיעה במסורת ההלכה של הדת היהודית.

משרדי הממשלה מהווים את זרועות השליטה של המדינה בחיי אזרחיה, כשכל משרד פוגע בזכויות האדם של הציבור באמצעות מונופולין בלתי מוסרי שניתן לו על ידי המדינה; באמצעות החוק הישראלי הלא צודק, המבוסס אך ורק על כוח הזרוע, חודר כל אחד ממשרדיה של מדינת ישראל מאז הקמת המדינה לחייהם הפרטיים של אזרחיה בניגוד לרצונם, להסכמתם או אף לידיעתם.

משרד החינוך והתרבות של ישראל הוא "האח הגדול" של הדיקטטורה הסוציאליסטית המקומית, המשגיח על מערכת החינוך בישראל, ובכלל זה על גני הילדים, בתי הספר, מוסדות ההשכלה הגבוהה וגם החינוך בלתי פורמלי. המשרד מטפל גם באמנויות הקולנוע, התיאטרון, המוזיקה ואמנויות נוספות. בנוסף לכך מעורב המשרד גם בנושאים כמו מדע, תרבות וספורט, שאת המתנהל בהם הוא מנווט מבחינה רעיונית בהתאמה לערכי הממשל.

בומה לשאר משרדי הממשלה, גם אופי פעולתו של משרד החינוך נקבע באופן מובהק על ידי עובדת היות החוקים המסדירים את פעולותיו כפייתיים בטבעם, וכאלה המחזיקים במונופול ממשלתי על מתן רשיונות והיתרים להקמת מוסדות חינוך ותרבות לפי אמות מידה מוסכמות על העומדים בראש המשרד. איכותן של אמות מידה אלה מוטלות בספק לגבי המידה שבה הן מייצגות ערכים חיוביים ומאידך אין ספק כי במקרים רבים הם מכוונים למגמות ערכיות שאינן עולות בקנה אחד עם ערכיה של מדינה מוסרית.

במיוחד כשמדובר במדינת ישראל האמורה לייצג את ערכי היהדות קיימים בחלק גדול מתכניו של משרד החינוך מגמות שאינן עולות בקנה אחד עם היהדות אלא עם הסוציאליזם, הנוצרי באופיו, הקיים במדיניותה של ישראל. למותר לציין שביסודו של דבר מבוסס המקור התקציבי של משרד החינוך על מיסוי כפייתי, והדבר מסתכם בחינוך מעשי של האזרח להצדקת פעולה של גזל באמצעות תירוץ הדאגה לכלל.

אחד מפשעיו הבולטים של משרד החינוך מתבטא בכך שמנהלי מדיניותו פועלים בהתאמה למערכת הערכים הסוציאליסטית המוצהרת שבהתאם לה מבוססת מדיניות ישראל בתחומי חיים רבים. ברוח זו גם שיפוטם וחוות דעתם של אנשי המקצוע של משרד החינוך בתחומי החינוך, התרבות והאמנות מכוונים לעצב את החברה בישראל כחברה שאפילו במקרה הטוב תואמים עקרונותיה המוסריים את אלה המקובלים על העולם הנוצרי. במקרה הגרוע מחנכים אנשי משרד החינוך את התרבות למגמות כלל-עולמיות עכשוויות, שחלק מהן אף מנוגד במובהק למסורת היהודית.

בשל חוקים כמו חוק חינוך חובה מנהל משרד החינוך באמצעות מוסדות הלימוד שלו מונופולין בתחום ערכי היסוד המונחלים לאזרחי המדינה מן הגיל הרך. אפילו בבדיקה שטחית ניתן לבחון את הישגי האזרח הישראלי ולצפות בהיעדר קשה שיש לו לגבי תחומים של השכלה יסודית הנוגעים לפוליטיקה, הסטוריה, תרבות ואמנות. באלה נמצאים אזרחי ישראל בפיגור יחסי למדינות העולם החופשי – מה שיכול להיות מובן על רקע היעדר החופש בישראל.

באמצעות משאביו וסמכויותיו פועל משרד החינוך הישראלי ברוח מדיניות הדיקטטורות דוגמת רוסיה הסובייטית הדואגות לשליטה ערכית בחינוך הציבור לערכים קולקטיביסטיים, המדכאים את ערכי החירות היחידאית לטובת ערכי החברה הסוציאליסטית. באמצעות רשת הדוקה של מוסדות חינוך שהפועלים בהם נמצאים תחת השגחה מוקפדת מחונך הציבור הישראלי במערכת החינוך שבה הוא מחונך לערכים המוסכמים על ההנהגה החל מגיל רך.

גם בתחומי חינוך ותרבות שבהם אין המדינה שולטת ללא מצרים מעורבים אנשי משרד החינוך בקידום ערכים באמצעות חלוקת משאבים והטבות בהתאם לדרך שבה מבינים הם את הערכים הרצויים למדינה. את אמות המידה בתחום זה ינקו בדורות האחרונים אנשי החינוך בישראל ממסורת חינוכם שלהם. כך פועל כל שנות קיום המדינה משרד החינוך כמשרת מדינת ישראל ודואג להפיץ ערכים אלה דרך פעילויות שנעשות במסגרת נושאי החינוך, התרבות, המדע והספורט.

כך, ביחד עם קידומו המונופוליסטי את הערכים תומכי המדיניות הממשלתית וגרימתו לפגיעה קשה ברמתו התרבותית, בהבנתו האמנותית וביכולתו האינטלקטואלית של הציבור, התרחש במשך כל זמן שליטת המדינה בתודעת הציבור גם קיפוח קשה של יכולת המימוש הציבורית הכללית את כשרונותיהם של אזרחי המדינה בכל תחומי הרוח, התרבות והאמנות. באלה ניצל משרד החינוך את הישגיהם הטובים של חלק מן הישראלים בתחומי תרבות, מדע ואמנות כדי לרמות את כלל ציבור האזרחים; דבר זה נעשה באמצעות הסחת דעתם מהעובדה שהישגיו של האדם היהודי, שתמיד היו גבוהים מבחינה אנושית, לא הושגו בזכות החינוך במדינה אלא למרותו. כי למעשה, תרם משרד החינוך במדיניותו לחלקים גדולים מנחיתותו של הציבור בישראל ביחס למצב התרבותי העולמי ולפוטנציאל הגדול שקיים, כידוע, ברשות הישראלי/יהודי.

כמי שכיליד ישראל שנחשף למערכת החינוך הישראלית במשך כל חייו, ושהוריו לא היו מעורבים כלל בבחירה נאותה של תכני לימודו, שנעשתה במלואה על ידי מערכת החינוך, אני יודע היום על נזקים שנגרמו לי בשל השפעה חינוכית שלילית של המדינה עלי במיוחד בשלושה תחומים חשובים, שהיו בעלי השלכות בעייתיות לכל חיי: א. חינוך לראייתו החיובית של הסוציאליזם ב. הצגת המסורת היהודית כבלתי שייכת לחיי ג. היעדרו של חינוך ראוי לאמנות. לפיכך, כקרבן אחד מני רבים של מדינת ישראל בתחום החינוך, וכמי שאפשרויותיו בתחום ההשכלה והידע נפגעו קשה בשל מחדלי משרד החינוך, אני תובע בזאת ממשרד החינוך פיצוי על בלימת אפשרויותי ופגיעה בחיי על ידי מערכת החינוך הישראלית.

אוהד קמין

נתונים נוספים