מכתב למשרד התיירות 2011

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 987

 

לכבוד

משרד התיירות

הנדון: הצהרה ותביעה נגד חוסר המוסריות של משרדכם.

מדינת ישראל השיגה מאז הקמתה הישגים רבים וגם קנתה לה מעמד של כבוד בהסטוריה של עם ישראל, אך ביחד עם זאת מחייב אותנו הצדק להכיר בכך שיש במדינת ישראל גם אי צדק רב; מאז הקמתה פוגעת המדינה באופן קשה בזכויותיהם של אזרחיה וגורמת להם נזקים כבדים, הן כבני אדם והן כיהודים.

במסגרת פעולתה החוקית והמדינית הביאה מדינת ישראל את אזרחיה לשפל כאשר – באמצעות ממשלות ישראל – הרחיקה אותם מהאפשרות לממש את יכולותיהם היסודיות. היא עשתה זאת על ידי פגיעה גדולה בזכות החיים, החופש והקנין שלהם. בפועל, בשל אי קיומה של חירות מלאה בישראל, רובם ככולם של אזרחי המדינה הם עבדים.

מדינת ישראל שולטת בחיי אזרחיה באמצעות החוקים האלימים שחקקה והנחילה באופן לא צודק, שבעזרתם כבשה רבים מתחומי החיים שלהם. בפעולותיה החוקיות פגעה המדינה באזרחיה כבני אדם בכלל וכיהודים בפרט, הן על ידי פגיעה בזכויות האדם והיחיד שלהם והן על ידי פגיעה במסורת ההלכה של הדת היהודית.

משרדי הממשלה מהווים את זרועות השליטה של המדינה בחיי אזרחיה, כשכל משרד פוגע בזכויות האדם של הציבור באמצעות מונופולין בלתי מוסרי שניתן לו על ידי המדינה; באמצעות החוק הישראלי הלא צודק, המבוסס אך ורק על כוח הזרוע, חודר כל אחד ממשרדיה של מדינת ישראל מאז הקמת המדינה לחייהם הפרטיים של אזרחיה בניגוד לרצונם, להסכמתם או אף לידיעתם.

משרד התיירות, שקיבל מידי המדינה את המונופולין על תחום התיירות, עוסק בפיקוח ופיתוח של תכניות לעידוד תיירות הפנים והחוץ במדינה. אך על רקע העובדה שבשטח מדינת ישראל נמצא ריכוז גדול של אתרים המהווים מוקד משיכה גדול לבני אדם מהעולם כולו (כולל אתרים המהווים את ערש תרבות המערב הנוצרי) רחוקה ישראל מלממש את מה שיכול היה – וצריך היה – להיות מקור לא אכזב של פרנסה לאזרחיה. מבחינה זו יש לנו יסוד מוצק להניח כי משרד התיירות הוא אחד המקרים המדגימים בצורה הבוטה ביותר את הדרך שבה מדינת ישראל בכלל ומשרדי הממשלה בפרט פוגעים ביכולותיהם של אזרחי ישראל.

סביר להניח שמשרד התיירות הישראלי הוא אחד מהגורמים המעכבים ביותר את מגמת ההתפתחות של ישראל למעמד של מרכז תיירות עולמי. בשל חוקי המונופול הכפייתי המטילים שליטה פקידותית על כל הליך שקשור לתיירות, תוך חדירה גסה לתחומים כמו זכויות היחיד של כל העוסקים בתיירות, נבלמת לא רק המגמה התיירותית הגדולה של המאמינים הדתיים לאתרים המקודשים על ידיהם אלא גם התנועה המדעית-ארכיאולוגית שיכולה למשוך אנשי מדע מכל העולם התרבותי לאתרים הנמצאים בתחום ישראל.

בשל מגמתה האנטי-דתית של מדיניות הפנים של ישראל לא מן הנמנע מלהניח כי הסיבה לשיתוק היחסי שקיים בתחום זה לגבי ארץ ישראל הוא חלק ממדיניות שמנסה למנוע מחוקרים אובייקטיביים להיתקל בממצאים שיאשרו את עברו של העם היהודי בארץ זו ואת זכויותיו המיוחדות בה. בהקשר זה יש להניח גם בסבירות גבוהה כי משרד התיירות משרת את עניניה הפוליטיים של מדינת ישראל, שבנסיבות רבות – כמו מה שמתרחש במערת המכפלה בחברון או בהר הבית בירושלים – לא רק שנמנעת מלהכיר בזכויות היסוד של העם היהודי במקום אלא מתעלמת מההרס הנגרם על ידי המוסלמים במקום ויחד עם זאת מאפשרת לנוצרים לקבל בשטח ארץ ישראל איזורי שליטה למטרת צליינות.

בהרשאה לפעולות של הרס ופגיעה מסוג זה, הנוגעות לאתרים שאפילו במונחים בינלאומיים הם מוכרים על ידי העולם כאתרי מורשת כלל-עולמית – שלא לדבר על חשיבות מקומם למחזיקים בעיקיר מסורת ישראל – שותף משרד התיירות למדיניות הממשלה המעניקה עדיפות לבני דתות לא יהודיות על פני היהדות.

מדיניות זו מעידה על כך שקיימת מרמה ביסודות המונופולין של משרד התיירות, והוא פועל, למעשה, בניגוד לתפקידו המוצהר לקדם את מקומה של ישראל על מפת התיירות העולמית. משרד התיירות – בדומה למשרדי ממשלה אחרים המשבשים את התפתחותו של תחום פעולתם, מנצלים את היעדר החופש בתחום התיירות בישראל כדי לבלום אותה. זהו ההסבר לכך שהעובדה שיש לארץ ישראל את כל הנתונים הארכיאולוגיים העובדתיים שיכולים לאפשר לה להיות מעצמת התיירות הגדולה ביותר בעולם, איננה באה לידי ביטוי מעשי.

יכולתה של ישראל למימוש אפשרות זו נבלמה ביעילות בדרך שבה נבלמות בישראל מגמות חיים רבות – באמצעות ההתערבות הממשלתית בשוק החופשי. משרד התיירות הוא הסוכן המעשי של מגמה זו, שהיא אחת מהדרכים הרבות שבהן פוגע השלטון הישראלי ביכולתו של האזרח הישראלי לנצל את האפשרויות הגלומות באוצר המסורת היהודית שקיים בישראל.

בשל פעולה זו של משרד התיירות נגד אפשרויות ניצול המורשת הקיימות בארץ ישראל, אשר גורמת להפסדים בתחומי הכלכלה, המדע והכבוד הלאומי, אני תובע בשם אזרחי ישראל ממשרד זה להסיר את ידיה מההתפתחות החופשית של התנועה והמחקר המתרחשים בנתיבי ישראל, לא להפריע לתנועה החופשית של מאמינים לאתרי הקודש ולאפשר השבת עטרה ליושנה בכל שטח ישראלי שאינו כפוף לבעלותו של בעל זכות קנין. בנוסף לכך אני תובע ממשרד התיירות לפצות אותי כאזרח ישראלי על הנזק שנגרם לי בגין ההפסדים המצטברים שלהם גרמה התערבות המדינה בתחום זה לציבור הישראלי.

נתונים נוספים