מכתב למשרד התשתיות הלאומיות 2011
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 937
לכבוד
משרד התשתיות הלאומיות
הנדון: הצהרה ותביעה נגד חוסר המוסריות של משרדכם.
מדינת ישראל השיגה מאז הקמתה הישגים רבים וגם קנתה לה מעמד של כבוד בהסטוריה של עם ישראל, אך ביחד עם זאת מחייב אותנו הצדק להכיר בכך שיש במדינת ישראל גם אי צדק רב; מאז הקמתה פוגעת המדינה באופן קשה בזכויותיהם של אזרחיה וגורמת להם נזקים כבדים, הן כבני אדם והן כיהודים.
במסגרת פעולתה החוקית והמדינית הביאה מדינת ישראל את אזרחיה לשפל כאשר – באמצעות ממשלות ישראל – הרחיקה אותם מהאפשרות לממש את יכולותיהם היסודיות. היא עשתה זאת על ידי פגיעה גדולה בזכות החיים, החופש והקנין שלהם. בפועל, בשל אי קיומה של חירות מלאה בישראל, רובם ככולם של אזרחי המדינה הם עבדים.
מדינת ישראל שולטת בחיי אזרחיה באמצעות החוקים האלימים שחקקה והנחילה באופן לא צודק, שבעזרתם כבשה רבים מתחומי החיים שלהם. בפעולותיה החוקיות פגעה המדינה באזרחיה כבני אדם בכלל וכיהודים בפרט, הן על ידי פגיעה בזכויות האדם והיחיד שלהם והן על ידי פגיעה במסורת ההלכה של הדת היהודית.
משרדי הממשלה מהווים את זרועות השליטה של המדינה בחיי אזרחיה, כשכל משרד פוגע בזכויות האדם של הציבור באמצעות מונופולין בלתי מוסרי שניתן לו על ידי המדינה; באמצעות החוק הישראלי הלא צודק, המבוסס אך ורק על כוח הזרוע, חודר כל אחד ממשרדיה של מדינת ישראל מאז הקמת המדינה לחייהם הפרטיים של אזרחיה בניגוד לרצונם, להסכמתם או אף לידיעתם.
משרד התשתיות הלאומיות, שמונה על ידי המדינה כאחראי על התשתיות הראשיות שלה כגון חברת החשמל, אספקת המים, מחצבים כגון גז טבעי ועוד שולטת, למעשה, בחלק גדול מנכסיהם הטבעיים של המדינה והעם מבלי שיש בידה זכות לכך; למעשה הפקיעה המדינה מידי האזרחים שהחזיקו בחלקים מתשתיות המדינה חלקים ניכרים מנכסים אלה.
הפקעה זו של נכסים - במיוחד כשהיא מוצדקת באמצעות הרעיון הלאומי, המקרב את מעמד ה"תשתיות הלאומיות" שלא במקרה לרעיון ההלאמה המקובל במשטרי העריצות בעולם - מצרף את ישראל לכל המשטרים הגוזלים את נתיניהם בשם הכלל הלאומי.
דבר זה נעשה באמצעות מיסוי עקיף וישיר, חקיקה דרקונית וצורות אחרות של פגיעה בזכות הקנין – כמו באמצעות חקיקה "רטרואקטיבית" הםוגעת בזכויות הקנין של האזרחים - מכוונת לכלל אזרחי המדינה כבר מקום המדינה. משרד התשתיות היה מעורב במשך הזמן גם בהסכמי שותפות עם מנהליהן של חלק מחברות התשתית כמו החשמל באופן שאיפשר להם – באמצעות מונופולים שהעניק להם – לשלוט באופן מלא בתחומים כלכליים שונים. מונופולים אלה – כמו שאר המונופולים של המדינה – פעלו בניגוד לכללי השוק החופשי ודבר זה, שנתמך בחקיקה פושעת, איפשר למדינה להתיר לבעלי המונופולים לפגוע בזכויות האדם של האזרח מבלי שיוכל למצוא הגנה נגד הדבר ולנצל אותו מבחינה כלכלית.
בשל מדיניותו זו של משרד התשתיות מצאו עצמם בתחומים חיוניים רבים אזרחים נאלצים לשלם, כצרכנים, מחירים גבוהים בהרבה ממה שהיו משלמים עבור שירותים דומים שהיו מקבלים במצב של שוק חופשי. בשל מדיניות חלוקת המונופולים על ידי המדינה והפגיעה בתחרות שבאה בעקבותיה ירדה גם איכות השירותים ביחד עם התייקרותם והציבור נאלץ לשלם את מחיר הנזק הכפול של הדבר מכיסו.
קשה לשער או להעריך את מה שהוטל על אזרחי המדינה לשלם, בשל מדיניות המדינה שהתבטאה בניהול התשתיות בארץ, אפילו ביחס לבית אב אחד, אם וכאשר מדובר במחיריו של משאב מסויים, כאשר הוא כולל גם את מיסויים של כל תהליכי הפקתו, עיבודו ומכירתו לצרכן, כאשר על כל שלב מוטל על האזרח שממילא נפגע בזכויות הקנין שלו מלכתחילה כאשר משרד התשתיות לא מצא לנכון לאפשר לו להרוויח באופן ישיר מהיותו, בהקשר זה, חלק מהלאום.
כך, כתוצאה ממדיניות הממשל בנושא זה, נגרם לאזרח הישראלי נזק רב-שכבתי, המתחיל מכך שאין הוא רואה בשום דרך רווח ריאלי כלשהו מהיותו מוכרז כבעלים על תשתיות (כמו, למשל, במקרה של תשתיות החומר של ים המלח, אשר נמכר על ידי המדינה מבלי להעניק חלק כלשהו בתשתית לאומית זו לאזרחיה) – ומסתיים בכך שכל צורה של רווח שמגיע לאזרח בתור שירות מחוייב במסים רבים, שמשמעות הוספתם לעלות היסוד היא הוצאה נוספת.
כך, בהתחשב בעובדה שכל התשלומים האלה מהווים חלק קבוע בהוצאות חיי האזרח במדינה, ניתן להראות איך משרד התשתיות, בדרך ניהולו את משאביה הטבעיים של הארץ, אחראי באופן ישיר לחלק גדול מדלדולו הכלכלי של האזרח. לפיכך אני תובע בשמי ובשם שאר אזרחי ישראל ממדינת ישראל ומסוכניה במשרד התשתיות הלאומיות פיצוי על הנזקים הישירים והעקיפיים שנגרמו לי ולכלל אזרחי המדינה בשל ההתעללות השלטונית בנכסינו והלאמתם, תוך כפייתנו לשלם מסים, היטלים ועלויות באופן לא צודק ולא מוסרי.
אוהד קמין