אני ומדינת ישראל

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 885

אני ומדינת ישראל

בימים אלה, שבהם מנהלת מדינת ישראל מלחמה קשה עם האויב הערבי, שארגון החמאס מהווה את אחד הגורמים המסוכנים הכלולים בו, מוצא אני לנכון, כאזרח שנולד בישראל להצהיר כי כדאי שכל אזרחי ישראל יהיו מודעים ל"טיעון הסעד" של ארגון זה על רקע החמס שבאמצעותו פוגעת בהם ממשלתם שלהם; רעיון האויב שהאלימות היא הדרך לפתרון המצב הפוליטי קשור לתפיסת הממשל הישראלי שיש באלימות שהוא מפעיל נגד אזרחיו משום פתרון למצב הפנימי, המדיני והכלכלי.

במובן זה יש דמיון בין אלימותם של שני הארגונים הממוסדים, הסוברים שהאלימות היא הפתרון לבעיותיהם של בני אדם בחברה ולא היא: מכה חזקה איננה פותרת בעיה שנוצרה על ידי מכה חלשה יותר, כי כך או כך נושא החופש הוא הנפגע על ידי אויבים מבית ומחוץ, כשהאויב מבית הוא הגורם המאיים על חירותו של האזרח יותר אף מהדרך שבה מאיימת עליו פגיעתו של האויב המוצהר מעבר לגבולות המדינה.

כשהוא מנצל את עזרתם של אנשי כלכלה, המטשטשים את הנזק שהם גורמים בכך שהם אינם מוקיעים את הביזה הממשלתית, מסתיר השלטון מן האזרח את חובתו כלפיו, בעצם העובדה שאין הוא עומד על כך שעל מי שלוקח ממני, כאזרח, מוטלת חובת ההסבר להוצאת הכספים.

כל מחדליה של המדינה, אשר מחד מרוששת אותי כאזרח ומאידך נכשלת במלוא המטלות החיוניות שעליה לבצע, מהוות עדויות נגד הממשלה – ולא זו הנוכחית בלבד. אני מאשים בכך את הממשל הממשל הישראלי כפושע הפוגע בזכויות האדם עד כדי כך שממשלות ישראל פשעו גם ברצח אזרחיה, ישירות ובעקיפין, בין היתר בכל המצבים שבהם יכולה היתה לנהוג לטובת הצלת חייהם ונמנעה מכך.

למעשה, את מדינת ישראל ניתן לראות בגדר מפרת חוזה עם אזרחיה מאז קומה, כשבמקום לשמור על שלומם היא מפריעה לחייהם ומשתמשת במשאביהם כדי להחליש את יכולת העמידה שלהם במציאות ובכך מחלישה את יכולת החיים שלהם.

במובן זה הממשל הישראלי רוצח אותי במשך כמעט 60 השנים שבהם אני חי במדינה, כי אני הרבה יותר בור, טיפש ועני ממה שהייתי אם לא היה מנהל את חיי. כמעט כל כשלון בחיי נובע בדרך זו או אחרת מההגבלות שהטיל הממשל על חיי כפי שלצורך כל נצחון והצלחה אישיים נזקקתי להציל את כוחותי מידו על ידי עבודה עצמית שעשיתי.

כפי שעשה לי מפריע הממשל לכל אדם במדינה לבנות את חייו ובכך הביא הוא לקרבנות רבים של מוות בחיים מדי יום מאז קום המדינה. חלק מהנזק הבלתי מכופר שגרם הממשל לאזרחי המדינה הוא עשה באמצעות העובדה שנתן להם לבנות את אשליית הברירה שקיימת בידם היכולת לקבוע את איכות חייהם. כי למעשה גרם הממשל להתמעטות גדולה של אפשרויות החיים של אזרחיה על ידי כך שהצר את צעדיהם כמעט בכל תחום של חיים.

אם ייעשו אי פעם מחקרים על המידה שבה עירבה את עצמה המדינה בחייהם של נתיניה תעיד תוצאת מחקרים אלה על כך שכאן, במקום הזה, הוקמה מדינה יוונית במובן הגרוע של התייוונות, כלומר מערכת של חוקים, הגבלות ומטלות שהתקיימו בחלומם של המתייוונים שאותו רצו להגשים בימי החירות האחרונים של ממלכת ישראל הקדומה, שבה תתקיים בישראל שליטה עריצה בכל תחומי החיים, שתקיים התערבות בחיי הפרט עד למידת ההתערבות בחיי המסורת של האזרח. כך, כפי שהמתייוונים שאפו שבמדינת העם היהודי ישלטו חוקיה של אלילות זרה, שולטים בישראל חוקים שאינם אלא חוקי דת אחרת – הנצרות.

הנצרות היא מיסודותיה של השיטה הסוציאליסטית ולפיכך מהווה מדינת ישראל מדינה שמגמתה נוצרית. כך, כפי שהמתייוונים העתיקים חשבו לקיים מדינה שבה יהיו חוקי האלילות היוונית, הם מקיימים היום בארץ ישראל מדינה נוצרית בחוקיה ובמגמותיה הרעיוניות. ישראל היא מדינה עריצה בתחפושת של מדינה חופשית, כאשר הממשל הבולשביקי-סוציאליסטי שלה מנהל את החינוך והתקשורת בתחפושת מודרנית ומתוחכמת, שמציגה כלפי העולם החופשי מצג שווא של חופש אך בפועל המדינה איננה חופשית, יהודית או צודקת.

ישראל פועלת ככנופיית פושעים המגייסת תדיר את אזרחיה כשותפים לפשעיה. באמצעות כספי המסים שהיא גובה מהם הופכת המדינה את האזרחים למשתפי פעולה עם פגיעתה בזכויות האדם בישראל ובחו"ל. ממשלת ישראל פוגעת באמצעות החלטותיה בחיים, בכלכלה, בידע, ובכלל בתפישת המציאות של אזרחיה.

מאבקי הפרטי כאזרח נגד הפגיעה בחירותי על ידי המדינה משתלב ברצף דורות שנאבקו על חירות האדם והוא שלב העימות הרוחני. בעולם כולו הולך ומסתיים העידן של העימות האלים בין בני אדם ואנחנו רואים איך כוחות קטנים ביחס מצליחים להדביר כוחות גדולים יותר מהם בזכות הצדק והערכים הרוחניים והמוסריים, גם כאשר הם – הקטנים – אינם צודקים באופן מלא, וקל וחומר כשהם צודקים.

בעיצומה של השלטת הבורות המכוונת של הממשל הישראלי בציבור כדי שלא לערער על ידי רעיונות של צדק את שלטונו, אחד הנושאים הראשיים שאותם גוזל הממשל מהאזרח הוא את המודעות לכך שחופש הוא ערך מרכזי בחיי האדם ושאדם שאינו חופשי הוא עבד. בהקשר הרוחני, שבו מיעוט האנושיות פירושה מיעוט חיים ניתן לומר כי הממשל הורג את העם במובנים רבים ובמיוחד הוא עושה זאת כאשר הוא מדכא כל רוח יצרנית בין בני העם היהודי.

השלטון במדינת ישראל התאחד כבר מזה זמן רב עם דיקטטורות העולם וכמוהן הוא מדכא את החופש, כאשר הוא פועל נגד זכויות האדם של אזרחי ישראל וגם כנגד כל המיעוטים שקיימים בה, החל ממיעוטים דתיים, המשך באתניים וכלה ברעיוניים. מבחינה זו הימין והשמאל הישראליים אינם שונים זה מזה כי הם שותפים פוליטית. מבחינה זו הממשל מרמה את האזרח בכך שהוא מקפח את זכויותיו ואין לו לגיטימציה אמיתית כי הוא פועל על יסוד הבטחה שהופרה ומציב את עצמו כמהות שעומדת מעל לכל חוק, מדיני או טבעי.

ואם קורה במדינת ישראל, המכה את אזרחיה במקלות של דיכוי גס ואלים, שקם אזרח כלשהו ומוחה על המקל, מביא השלטון מקל גדול יותר כדי לטפל בו. משמעותו המעשית של הדבר היא שלא רק שהממשל אינו משרת את האזרח אלא הוא גם מכה אותו, וזאת לאחר שהוא משתמש בכספיו של האזרח כנגדו. דבר זה מתבטא בתחומים רבים, וביניהם שכאזרחים מלמדים אותנו שהשוטרים מסייעים לאזרח אבל במציאות הם פועלים נגדנו, כמשרתי השלטון.

בתמצית הדבר נעה מדינת ישראל במסלול השגרתי של העריצויות הסוציאליסטיות הנעות בנתיב המוצהר להגשמת האידיאל של הקומוניזם, שהוא הלאמת אמצעי הייצור. סוגיה פוליטית זו נוגעת בהיות המדינה מאז הקמתה מנגנון הפוגע באזרחיה, בין היתר, באמצעות הבעת בוז לערכים חברתיים שהיהדות נלחמה למענם במשך דורות, שבראשם ערך היחיד. בשל כך מעריך אני את עצמי כאחד מני רבים מאלה שמדינת ישראל העלתה על מזבחותיה.

 

נתונים נוספים