גזל
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 837
גזל
גזל פירושו לקיחת רכוש מבעליו שלא בהסכמתו. בפועל, יכול הגזל להתקיים בצורות שונות והמשותף לכולן היא היותו בגדר הכחשה של זכות הקנין; למעשה, באמצעות היות קיומו צורת הכחשה של זכות הקנין ניתן לקבל מושג לגבי בעייתיותו של הגזל בעולם האנושי או, במלים אחרות, לגבי היותו אחד מהאויבים הקשים ביותר של החיים.
ולא מדובר רק בחיי האדם אלא בחיים בכלל. מן העובדה שמה שיש לבעל החיים זה כל מה שיש לו ניתן להסיק את המידה שבה חיוני הקנין לחיים ומכך מדוע מהווה כל איום על הקנין המוחזק על ידי בעל החיים, יהיה אשר יהיה, איום על חייו. למעשה, דבר זה הוא גם היסוד להערכת זכות הקנין כאחת מזכויות האדם היסודיות ביותר ובמקביל לכך היסוד להערכת הגזל, בשל פגיעתו בחיי האדם, כלא פחות חמור מצורה של רצח.
לכל ברור כי גזל הוא מעשה פשע, אך רק לעתים רחוקות נותנים בני האדם את הדעת על מידת חומרתו. לרוב אין בני האדם מעריכים כי יש בגזל מידה מיוחדת של חומרה או שהוא מייצג דרגה של נזק קשה במיוחד שיכול אדם אחד לגרום לאחר. אך מדובר בנזק שלמעשה מבחינה עקרונית הוא לא פחות גרוע מרצח. הסיבה לכך היא ששניהם פוגעים בחיי האדם, ובזמן שבו הרצח הוא מהיר יכול הגזל להתרחב במשך הזמן ובטווח ההתרחשות עד כדי שיקיף את אורכם של חיים שלמים ויחדור לתחומי חיים רבים.
זו הסיבה שבגללה ראיית רצח האדם כדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות לו היא טעות המשמשת לנטוע בחברה האנושית את צורות ההשלייה, הכזב ומעשי המרמה הגרועים ביותר שקיימים בעולמנו, שמטרתם לשכנענו כי מעשי השיעבוד, הפגיעה והפשע הנפוצים בהסטוריה אינם גרועים כמו מעשי רצח. אך הגזל אינו אלא צורה של רצח וכל גזלן הוא גם רוצח כי כל הלוקח דבר כלשהו מן האדם לוקח באותה מידה את חייו ומקדם אותם לסופם.
כשסיפרו לנו אבותינו הקדמונים על המבול שבא על האדמה והשמיד אותה, הם צירפו לכך את הנימוק שבגללו החליט בורא העולם להעניש את הבריאה: הגזל. היה זה הגזל שפשט בארץ שהביא את המבול, סיפרו אבות היהדות, והנימוק המוצהר לכך של הקב"ה "...כי מלאה הארץ חמס" מתפרש על ידי רש"י: "...לא נחתם דינם אלא על הגזל". כך או כך מרחיק הגזל את האדם מן החיים ומקרב אותו אל המוות.
הגזל מביא את האדם קרוב לסכנת הרצח בשני היבטיה העכורים: זה שמקרב את האדם אל הירצחו וזה שמקרב את האדם להיות רוצחו. בשני אלה מתקרב האדם אל המוות, גם אם הוא אינו מפסיק לחיות אלא "רק" ממעיט לחיות בשל מה שנלקח ממנו.
צורת הגזל הנפוצה ביותר עלי אדמות היא השיעבוד. בעולם כולו נפוצים משטרים אשר פוגעים ברכושם של בני אדם בדרך ממוסדת, באמצעות חוקים, הסדרים ומנהגים שבאמצעותם גוזלים פושעים אנושיים מחבריהם בני האדם את פרי מעשיהם ופוגעים בקנינם דרך קבע. במעשי שיעבוד אלה גורמים שליטים כאלה ומשרתיהם לעבדיהם הורדה גדולה באיכות חייהם ולמעשה מכריחים אותם לחיות הרבה מתחת ליכולת החיים הטבעית שלהם.
משמעות כפייתם של בני האדם באמצעות הגזל לחיות מתחת לרמת החיים שהם מסוגלים לה באמצעות עבודתם היא החזקתם במצב של קיום חסר. העולם של ימינו – ובכלל זה מדינת ישראל – כופה על רוב בני האדם החיים בו חוסר אפשרות למצות את יכולותיהם ובכך הם חיים, למעשה, הרבה פחות מכפי שיכלו.
מצב זה של חיי נגזל מתמיד כופה על אזרח המדינה העריצה של זמננו להתקיים בדרגת חיים חסרים, שבהם הנזק הראשי הנגרם לו הוא קודם כל פגיעה בלב ההישג האנושי החשוב ביותר: האושר; בישראל מרחיק הגזל הממשלתי את האזרח ממימוש אפשרויות האושר שלו ודן אותו בכך לחיי אומללות.
אזרח המדינה הוא עבדה וקרבנה לכל חייו. תהיה אשר תהיה דרגת הישגיו הכלכליים-מעמדיים שאליה הוא מגיע, היא ירודה יותר מהדרגה שאליה יכול היה להגיע אם לא היתה אוחזת בו ידו של הגזלן השלטוני. מצבו של עבד בכל זמן ומקום הוא מצבו של אדם שאיכות החיים שלו ירודה יותר מזו של אדם חופשי ובכך הוא, למעשה, נגזל ממלוא אפשרויות החיים שהטבע העמיד לרשותו. במדינה כמו ישראל קיימת שותפות גדולה בין המנהלים בה לבין מנהלי העולם בימינו, אשר בנוסף לדיכוי החומרי שהם משיתים על האזרח, הם משיתים עליו גם משטר של כזב, שבאמצעותו הם מפשיטים אותו מערכים רבים השייכים לו בזכות.
חייו של האזרח נגזלים-מוקזים ממנו בערוצים שונים ורבים, שכן לא רק רכושו החומרי מייצג את איכות חייו אלא גם ערכיו הרוחניים. הגזל הנגרם בישראל לאזרח איננו פוגע בו רק דרך מה שנלקח מחייו ברמת רכושו החומרי כמו כספו, ביתו, תכשיטיו, רכבו, כליו וכיו"ב אלא גם הפגיעה שפוגעים שליטיו בערכיו הרוחניים כמו חופש התנועה שלו וחופש הפעולה שלו בתחומים כמו אמנות, השכלה, עיסוק וכו'. בכל אלה פוגע המשטר בישראל כאשר הוא מתערב בחייו של האזרח היחיד וגורם לאיכות חייו להתדרדר ולהתדלדל באמצעות גזילתו את ערכיו.
למעשה, הופך הגזל המדיני בכל תחומי החיים את האזרח הישראלי למת-חי אשר אינו יכול לממש באופן חופשי ומלא את כל מאווייו. גזל מקיף זה הוא הדבר הקרוב ביותר לפעולת הריגה, המותירה את קרבנה חי כדי שיוכל להמשיך ולשרת את מי שמתעלל בגופתו. לאור אכזריות עובדתית זו שומה על אזרחי ישראל להבין שיהיה אשר יהיה מה שיש ברשותם בחייהם במדינת ישראל, הם מחזיקים במידת חיים פחותה בהרבה מזו שלה היו ראויים – ושחייהם נגזלים מהם באופן מתמיד על ידי שליטיהם.