ישראל בית עבדים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 848
ישראל בית עבדים
על ישראל כבית מאסר
הזעקה הנישאת לאחרונה מן הציבור הישראלי לגבי קשיי הקיום נובעת בעיקר מכך שבמדינת ישראל אין השלטון מניח לאזרחיו את החירות להתפרנס בכבוד כאדם חופשי. אם אסיר הנשאל על הבעיות שקיימות בחייו בבית הכלא משיב בטענה כי אין לו די מזון, די לבוש, די מים זורמים או אמצעים אישיים יסודיים אחרים שיש בהם כדי לספק את צרכיו, ישיבו לו המאזינים – בצדק - כי עליו לבוא בטענות אלה אל מנהלי בית הכלא שבו הוא נמצא, כי הם אלה ששומה עליהם לדאוג לצרכי קיומו בתוקף אחריותם.
זהו בדיוק מעמדם של אזרחי מדינת ישראל, אשר רבים מהם סובלים ממצוקה קיומית קשה; כל אחד מהם אשר נולד במדינת ישראל וכל שאר האחרים המתקיימים בה תוך שהם כפופים לחוקיה המאלצים אותם לציית למה שנקבע על ידי מנהיגי המדינה הוא, למעשה, אסיר בידיה, וככזה אין הוא הקובע את תנאי חייו וקיומו במסגרתה, אלא הם. העובדה שמדינת ישראל איננה חופשית אומרת שישראל היא כלא עבור אזרחיה ודבר זה משמעותו שכל אלה, במידה זו או אחרת, הם אסיריה.
לא מדובר רק בשליטה כלכלית, כי רבים בישראל קרויים "בעלי הון" ו"עשירים" אך אין בכך כדי לשנות את היותם בני אדם שאינם חופשיים; כל האזרחים, תהא הכנסתם גדולה ככל שתהא, שבויים בידיה של העריצות הישראלית הקובעת, באמצעות מכלול החוקים, המגבלות וההנחיות שבאמצעותם היא מושלת בכל הפרטים הנוגעים לחיי האזרחים, באיכות חייהם ובאפשרויותיהם, ובכך היא קובעת, למעשה, גם את כל הבעיות הנגרמות להם כתוצאה ממחסור במשאבים או באפשרויות. למעשה, חיים האזרחים בישראל במצב של עבדות המתמשכת מיום היוולדם או מיום הגעתם לישראל ועד מותם. העבד – בניגוד לאדם החופשי – אינו רשאי להחליט בעצמו על דרך חייו; דרך זו נקבעת מלמעלה – על ידי השלטון הכובל אותו, שולט בו ומנחה אותו לפי החלטותיו לגבי כל מה שיעשה בחייו. בהקשר זה לא מדובר רק בפיקוח השליטים על ממונו, כלכלתו ומשאביו של האזרח הישראלי אלא גם על איכות חייו הרוחניים, כי באמצעות הממסד קובע הממשל בענינים רבים של חיים ומוות לגבי מה שיעשה האזרח הישראלי בחייו בכל נושא קיומי.
אסירי מדינת ישראל חשופים לכזבים מתוחכמים שבאמצעותם הממשל משכנע אותם בכך שכל מה שהוא נוטל מהם ביחד עם חירותם מנוצל על ידו לתועלתם. למעשה, מכלול יכולותיהם של אזרחי ישראל מהוות מאגר של ערכים שאותם מנצל השליט לצרכיו שלו, כמו יכולתם להפעיל מנגנונים, הליכים ואמצעים שמסייעים לשלטון לנהל את חייהם של עבדיו באופן כה משוכלל עד שבית האסורים הישראלי מהווה את אחד מבתי העבדים המתוחכמים והמתקדמים ביותר בעולם מבחינה טכנולוגית. דבר זה מאפשר להסוות את קיומו של הפשע שמבצעים השליטים-נוכלים בחיי האזרח, תוך כדי שהוא מאמין שכווונתיהם טובות (כביכול).
בשל אמונה טפלה זו מהווה האזרח הישראלי לרוב עבד נרצע של מטרות אדוניו והוא סר למרותם גם כאשר הם מצווים עליו לפגוע בעמיתיו, כפי שהם עושים זאת תדיר כשהם משרתים בצבא ובמשטרה הישראליים, המבטיחים את סבלם לדורות. למעשה, מקריבים האזרחים גם את צאצאיהם מבלי דעת לאלילות החדשה הזו, הפועלת כאילו היא מועילה לכלל אזרחי המדינה; דבר זה מוצא את מקומו באירועי טכסי קרבן, שבהם מעניקה המדינה אותות הצטיינות לאזרחים שהקריבו למען הכלל חלקים נכבדים ממאמצי החיים שלהם וזכו להוביל אחריהם דורות של מאמינים שוטים אחרים בהבלי השלטון.
הדברים מסתכמים בכך שבגלל היות האזרח הישראלי לא יותר מאסיר ועבד, אל לו לשגות ולחשוב שהוא האשם בסבלו. עליו לדעת להאשים את משעבדיו בדיכויו, קיפוחו וביזת ערכי החיים שלו. את כל האחראים לחוקי המדינה עליו לראות כלא יותר משומריו, סוהריו ומנהליו של כלא ישראל – ואל לו להאמין, כפי שרוצים הם, כי יכולים הם לעצב את חייו בהתאמה לחומות של דיכוי חירותו שבנו לו כדי שישרתוהו.