היהדות כנאשמת
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1114
היהדות כנאשמת
הנצרות היא מפלץ דו-ראשי של חומר ושל רוח שנפרדו זה מזה אשר, בהתאם לנכותו המעוותת שלו עצמו, הוא מאשים את המאוחדים ביתר רוח או יתר חומר, לפי ההקשר המסויים שבו הוא פועל. הנאשם הראשי על ידי הנצרות הוא היהודי והיהדות.
היהדות מואשמת על ידי הנצרות ביחס ישר לראשיה המפוצלים, בהגזמה לרוח או לחומר; המאשימים את היהדות ברוחניות יתר טוענים שהיא מנותקת מהמציאות (בין היתר על ידי כך שהיא לא מכירה בבואו של המשיח הנוצרי), והיא לא ריאלית, מרחפת, לא מעשית, מיסטית.
המאשימים אותה בחומריות יתר טוענים שהיהודי רודף בצע, סוחר אוהב ממון שכל מה שמעניין אותו הוא הרווח, ועוסק עיסוק יתר בכלכלה.
העובדה היא שהעובדות נכונות - אך לא פרשנותן. היהדות אכן מאוחדת בשליטתה בחומר וברוח של המציאות באופן מלא. היא מאחדת רוח וחומר ושולטת בכל היבטי המציאות. בין היהדות לבנותיה, הנצרות והאיסלם, שהראשונה מכורה לרוח והשניה לחומר, היהדות היא הגוף הבריא – ואין הבריא יכול להוכיח לחולה את בריאותו אם החולה החליט שהוא בריא.
בין שניים, זה שיכול יותר קרוב יותר לבריאות מזה שיכול פחות. במונחים קיומיים, זה שנוטה אל הרוח בניגוד לחומר או אל החומר בניגוד לרוח, מחזיק בתפישת ניגודים; מכיוון שאלה אינם קיימים במציאות – הוא המנותק ממנה בהשקפתו.
ובהתאמה לכך, לא רק שהיהדות הוכיחה במעשיה את יכולותיה בתחומי הרוח והחומר גם יחד – אלא שהנצרות והאיסלם מצאו לנכון להיעזר בהן לאורך ההבטוריה לא פעם ולא פעמיים.