הצדק והחרב

הצדק והחרב

בתום מלחמת שאול המלך בעמלק, כאשר מגלה שמואל הנביא כי שאול השאיר את מלך עמלק בחיים, בניגוד לציווי המפורש שקיבל, לוקח על עצמו שמואל להשלים את המצווה והורג את עמלק בחרבו.

הנצרות ניהלה מלחמה שמטרתה להפריד את הצדק מן החרב ויצרה מלחמה בין שני מחנות: אנשי צדק למול אנשי חרב. דבר זה מנוגד לחלוטין לגישה היהודית שבה איש הצדק הוא גם איש של חרב.

בעת שהנצרות מצהירה על אי הצדק שבשימוש בחרב אך מתירה ואף מצווה לאחוז בחרב כשמדובר במטרה קדושה, מחייבת היהדות את כל הקיים בעולמו של האל וקושרת אותו לצדק באופן מלא: היהודי צריך להשתמש בחרב כשזה צודק ועקרון זה מובע בפרק הנודע מן התנ"ך הקובע שעת לכל מתחת לשמיים.

נתונים נוספים