אדם
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 902
א ד ם
אתה חי בעולם שנראה מתדרדר והולך. אתה רואה איך הדברים מאפירים לאט לאט איך, דרך קבע, קוי הגבול בין השחור והלבן מטשטשים והולכים והידע אובד. מילדותך שמעת דרך קבע את המושג "רוח האדם" אך מחוץ לשרידים מעוותים של הישגים פה ושם אינך מבחין במדוייק מה משמעותו במציאות חייך.
והנה מבליחה קרן שמש; אתה פוגש באדם. אדם אמיתי.
הוא אינו חכם במיוחד; אתה מכיר חכמים ממנו. אין הוא יפה במיוחד; ראית יפים ממנו. אין הוא גם חזק במיוחד - או שום דבר אחר במיוחד - זולת זה שהוא אדם במיוחד.
וככזה הוא יכול להיות רק מיוחד ביותר. כי הוא עצמו ורק עצמו – ולא מישהו אחר.
הוא משתמש בשכלו לחשוב ובעיניו לראות והוא עצמאי כחתול וכמותו הוא בלתי נכנע.
וכולו נכון, כי כולו אמת.
כשהוא נהנה הוא שמח וממלא את ידידיו החיים באהבתו וכשהוא כואב הוא עצוב. כשטוב לו הוא מחייך וכשפוגעים בו הוא רוגז ומבקש צדק.
מעל לכל הוא רוצה לחיות. הוא אוהב את החיים; הוא תמיד רואה את הכחול מבעד האפור ואתה צוחק איתו. כחתול הרחוב ינעמו לו השמש והחופש ויום החיים הזה - והרעב של יום המחר לא יכריעו היום על ברכיו.
הוא גאה על כל מה ששלו ואין עינו צרה בשל אחרים. קיומו אינו מותנה באיש, וצחוקו אינו מובנה על סבל. הוא עדין בפעולתו וגס בתנופתו ורגיש כפי שרק אדם יכול להיות - והוא נהנה לגלות את טעויותיו כי כך הוא חש את עצמת האמת.
ואתה אינך יכול לעצור אותו בתנועתו. דבר אינו יכול. אתה אינך יודע היכן לתור אחריו אם הוא אינו מעוניין להיות עמך כי הוא חולף והולך ולעולם לא תמצאנו מצפה לך או מתעכב בגינך. אם רצונך בחברתו עליך להגביר את מהירותך.
אך לידו ועל ידו תדע כי אדם הנך. בתחושה יודעת של בטחון תדע, אם תיטיב ראות, שבין האנשים ראית אחד שהוא אדם; האיש הזה הינו סך כל הפעולות הבונות שקראת עליהן בספרי ילדותך: זהו לודוויג בהאזינו למוסיקה וליאונרדו בהשתאותו מיפי ציור וככל האמנים הגדולים הוא פועם אל הטבע והטבע פועם אליו בהרמוניה כינורית נטולת זמן, כפי שהגה אלברט החייכן במשוואותיו ההדורות.
וכל האנשים שהיו בני האדם פונים אליו כשמשות מניעות המרכזות אליו את חומן והוא, בהפנותו אליהן את עלי הכותרת שלו, עולה וצוחק וצומח בהרהיבו את עיניך ובהרחיבו את דעתך, מזמינך להיות כמוהו, פלא הבריאה.
(אמסטרדם 19.6.91-87)