אמת אחת ושני אחים

 

אמת אחת ושני אחים

היה היו שני אחים.

האחד היה חכם ועל כן איש טוב והשני היה שוטה ועושה רעות מאין כמוהו. היה החכם מבליג תדיר על מעשי אחיו השוטה ומסביר לו פעם אחר פעם את הרעה שהוא מעולל ואת האיוולת שבכך.

האח השוטה לא היה שועה לדברי הביקורת של אחיו החכם. קומתו היתה גדלה והולכת ועמה סבלו של החכם ממעשי אחיו.

יום אחד, בעשות השוטה מעשה שאל לו להיעשות, עלתה חמתו של החכם להשחית והוא לא יכול היה להבליג יותר; אחז החכם באחיו השוטה והחל לגעור בו בחימה שפוכה. הוא צעק בפניו צעקות עזות אשר נשמעו למרחקים על עוולותיו ועל מעלליו הקלוקלים עד אשר נדהם האח השוטה ולא יכול לשאת עוד.

אז עזבו החכם לשבת במקומו ויילך משם בחרי אף.

לפתע נעצר, הסתובב על עמדו והביט באחיו.

הוא ראה איך אחיו השותק מתמוטט במקום ישבו ונופל אפיים ארצה.

פרץ החכם בבכי ורץ אל אחיו להצילו ממפלתו. הוא חיבק אותו, הקימו מן הקרקע ונשק לו ברחמים רבים, אך האח השוטה שכב בזרועותיו ללא נוע.

ולפתע החל החכם לצמוח ולגדול במהירות. הוא ראה איך אחיו הולך וקטן בזרועותיו עד אשר לא היה אלא ילד, ילד קטן. וחלש. ועצוב.

נתונים נוספים