הלא-אנוכי

 

ה ל א א נ ו כ י

כתבה בעתון אלטרואיסטי-קולקטיביסטי

את האדם הלא אנוכי ביותר גיליתי היום בעקבות תאונת שרשרת איומה שאירעה במבואות עירנו; התאונה התרחשה כך: בקטע תלול ומסוכן ביותר בכביש הסואן התהפכה משאית גדולה שנסעה במהירות גבוהה. היא התנגשה במספר מכונית קטנות ומחצה אותן ולאחר מכן נתדרדרה לצידי הכביש. מכוניות רבות שהיו בשיא מהירותן התנגשו במכוניות המחוצות, פגעו בן ונפגעו קשות. אנשים רבים נהרגו ורבים נפצעו.

כשחקרתי את הנהג שגרם לתאונה, זה שנהג במשאית הגדולה, על נסיבות המקרה, הודה הנהג הגוסס שאיבד שליטה על ההגה. "זה קרה" אמר בשארית כוחותיו "כתוצאה מכאב בטן עז שתקף אותי בעת הנהיגה. כאבי התחילו כבר אמש ובכל-זאת החלטתי לצאת היום לעבודה..."

לשאלתי מדוע יצא לנסיעה, אם ידע על כך שהוא חולה, השיב במלים שתרוממנה את רוחו של כל איש בעל לב מרגיש:

"במשאיתי" ענה הגיבור "הובלתי מסגרות משקפיים משומשות שנועדו לילדים עניים. כל עיכוב עלול היה לפגוע בקבוצה חברתית נזקקת ולא יכולתי להעמיד את טובתי האישית מעל לטובת הילדים הללו; מה היה קורה אם בכל פעם שמישהו היה מרגיש לא טוב הוא היה מתחמק ממילוי חובתו החברתית? אודה על האמת - בתחילה חשבתי לעצור ולנוח, או לחכות עד שהכאב ייפסק, אך לפתע הבנתי שאסור לי לתת לכאבי הפרטיים ולמחלתי האישית להפריע למהלך החברתי. מי אני ומה אני - חשבתי - לעומת כל אותם ילדים עניים? וכך, על אף הכאב, החלטתי להקריב את עצמי - הפסקתי לחשוב על עצמי ועל צרכי האישיים והפרטיים והקרבתי אותם למען הכלל. זה כל-כך חבל שכל אותם ילדים לא יזכו במשקפיים..."

בתאונה נהרגו ששים איש ומאה וחמישים נפצעו. כולנו שותפים לצערן ואבלן של משפחות הנופלים. תאונות הן בלתי נמנעות ואת הנעשה אין להשיב, אך מכל הקרבנות נעלה על נס את מעשה ההקרבה הנאצל של הנהג הלא-אנוכי, זה שלא חשב על עצמו והקריב עצמו למען החברה.

מחר, כשנניח זרי פרחים על הקברים הטריים, נשמור את הפרח הרענן והיפה מכולם לזה אשר לא חשב כלל על עצמו, לזה שמסר את עצמו למה שמעל ומעבר לחייו, לזה שהביא גם את האחרים להתעלות מעל יגונם האישי ולהתבונן על טובת חברתנו.

אנו, בני החברה, נודה לו על מעשה ההקרבה שלו ונאמר לו - לאדם שהיה הפחות-אנוכי מכולם - מילה אחת קטנה-גדולה: תודה.

נתונים נוספים