העיר כריעה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 890
העיר כריעה
סיפור ללא סוף
יום אחד הגיע אדם רגיל אל העיר כריעה, הנמצאת מעבר להרים הנסתרים, שבה חיים האנשים ההולכים על ארבע. מיד עם כניסתו של האדם הזקוף העירה נאספו מסביבו בני-אדם רבים כדי להתבונן ביכולתו המיוחדת: הליכתו על שתי רגליים.
יכולת זו שלו, שהיתה בעיניהם נדירה ביותר, יצרה התעניינות רבה והמון אדם נאסף בכיכר העיר. להטוט כזה לא נראה בעיר מיום היווסדה, היום בו הגיע למקום הקבוצה הראשונה של השפופים המייסדים. מאז ייסודה של העיר ועד ביקורו בה של האדם המהלך לא ידעו תושביה כי ניתן להשתמש ברגליים שיש להם באופן כזה.
האדם שהגיע זה עתה נדהם ממה שראה: מכל עבר התכנסו אנשים כשהם פוסעים על ברכיהם וידיהם ומתרוממים, מדי פעם, על ברכיהם כדי למחוא כפיים ולבצע תנועות בידיהם. אך איש לא עמד על רגליו. בתחילה נראה היה הדבר כאילו היו רגליהם כרותות או שכולם לקו בשיתוק אך לאחר זמן מה ברור היה שהם פשוט הולכים כילד אשר עדיין לא למד ללכת על שתי רגליו – וכנראה שכך קרה גם עם אנשי העיר הזו, שבחייהם מעולם לא למדו להזדקף.
זה היה מדהים ומפתיע כאחד.
האדם הוזמן לשיחה אצל ראש העיר. באותו ערב נתקיימה בבית ראש העיר מסיבה והוא פגש שם את הנכבדים שבין בני-העיר - כולם הולכים על ארבע. עם גמר התכנית האמנותית המקומית נתבקש להראות את הלהטוט שלו - ההליכה על שתי רגליים; לא רק שהוא הציג את יכולתו ללכת במהירויות שונות, הוא גם הראה, בנוסף לכך, שהוא מסוגל ללכת קדימה ואחורה(!) מבלי ליפול ואף לרוץ. מבחינת אנשי העיר הי זה מדהים שיכול בכלל אדם להביא את עצמו למצב שבו שתי רגליו אינן נוגעות בקרקע.
בעקבות ההתלהבות הגדולה, ובחשבו שזה יכול למצוא חן בעיניהם, קפץ האיש מספר קפיצות באויר. קולות הפתעה ותדהמה נשמעו בקהל והוא נתבקש לעשות זאת שוב ושוב.
ואז, כשסיפר שבא ממקום שבו כולם הולכים על רגליהם, לא האמינו לו בני-האדם ושאלו שאלות רבות שהיה בהן שילוב של תדהמה, חשד ופקפוק: "איך קרה שאנשים הגיעו למצב זה שנראה להם כל כך טבעי? איך התחיל בכלל הדבר? ועוד ועוד כהנה וכהנה.
החכמים שבהם, אלה ששמרו על המסורת המקומית, הציגו בפני האיש את הספר שהראה להם כי מצבו של התינוק לפני לכתו הוא המצב הטבעי והנעלה ביותר - כפי שמוכיחה תנוחתם של כל בעלי-החיים בעלי ארבע הגפיים. מהדברים שהיו כתובים בספר ניתן היה ללמוד כי האיזון המושלם בין ארבע הגפיים והחלוקה השוויונית ביניהן מקנה יציבות גדולה ביותר והתאמה יפה יותר לקרקע מבחינה אסטתית.
להליכה על ארבע, שהמקומיים ראו ככזו המתאימה לאדם, היו גם השלכות על כל תחום פעולה שניתן לחשוב עליו. בין היתר נגע הדבר לחיי האהבה של האדם, שנהג לקיים יחסי המין כשהם מבוצעים מאחור; בני העיר ראו את הגב כחלק היפה ביותר של גוף האדם. בהתאם לתפיסה זו של יופי, הנשים מסתובבות בעיר כריעה עם גב חשוף כמעט לגמרי.
"בכלל, גם אם זה אפשרי" – אמרו בני העיר למבקר – "מה יוצא לך מזה שאתה זקוף? זה רק מסוכן יותר כי זה הרבה פחות יציב. הליכה זקופה פירושה לקיחת סיכונים שלא לצורך."
למעשה, זה גם היה היסוד לפעולה שנקטו בנושא זה מנהיגי העדה המקומית; הם מיהרו להציג את עמדתם לפני מועצת העיר וזו הנחתה את נציגיה לשוחח עם ה"להטוטן"- כך קראו לאדם הזקוף – ולבקש ממנו להתנהג "כמו כולם" כדי שלא יכניס רעיונות מטורפים לשכלם של כאלה שאינם מעריכים כראוי את המסורת. במקביל, החלו לחשוב בעיריה על חקיקת חוק שיאסור הליכה זקופה או, לפחות, יתנה כל רצון להזדקפות ברשיון מיוחד, שיבטיח כי הדבר ייעשה רק באופן בטוח שלא יפגע באיש.