הצוואה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 881
הצוואה
הוא היה בן למשפחה שהיו בה עוני ואהבה לרוב.
כשהיה בן שבע שנים חלה אביו במחלה אנושה. נודע לו על כך רק משיחה בין הוריו אותה שמע בהסתר מאחורי קיר ביתם. זה היה יום אחרי שאביו לקח אותו לטיול ליד המזח.
הם התבוננו בשקיעה המפוארת ואביו הניח יד על כתפו של הילד ואמר לו:
"החיים טובים. העולם יפה."
שבועות מספר לאחר מכן, כאשר אמו בכתה ליד הקבר והוא עמד עם אחיותיו מבוייש קמעה בגלל האנשים הזרים שנכחו בטכס, זכר את המלים הללו, על הצליל המסויים והדרך המיוחדת שבה נאמרו מפי אדם שהתקרב לקץ הדרך: "החיים טובים. העולם יפה."
לא הרבה זמן מאוחר יותר הבין כי זו היתה צוואתו של אביו – וגם הירושה שקיבל ממנו.
הרבה זמן מאוחר יותר הוא הבין כי זוהי הירושה הגדולה ביותר שיכול אדם לקבל מאביו. והוא אהב אותו על הנתינה הזו.
הוא נהג לחזור על ארבע המלים הללו פעמים רבות. הם ליווהו מילדות ועד לבגרות, וככל שהרבה לאמרם הם הפכו לאמיתיות ומובנות יותר ויותר. עד אשר הפכו לתפילה. זו היתה תפילתו וברכתו כאחד. זה היה רכושו המקודש.
הוא היה נלחם על המלים הללו כעל הקדוש ביותר והאנשים שהכירוהו למדו כי זו סיסמתו, וכי אסור להם לקחת זאת ממנו.
בעתות עצב או שמחה הוא היה אומר לעצמו ולאחרים: "החיים טובים. העולם יפה".
הוא לימד זאת לאנשים. הוא אמר זאת לילדיו ולאשה שאהב. הוא היה אומר זאת לעצמו, ובכך שמר את חייו ואת חיי האנשים שאהב. בערוב ימיו החליט שעליו להוריש את המלים הללו לעולם, ואז כתב את הדברים הללו בדרך הזו שבה הם מופיעים כאן, כדי לחזק ולהרבות את הטוב:
"החיים טובים. העולם יפה."