מי שלא מצביע משפיע!

 

מי שלא מצביע משפיע!

(סיפור דמיוני)

ביום שני ה17 במאי התקיימו בישראל בחירות דמוקרטיות. האירוע, אשר נראה לרוב אזרחי ישראל כאירוע מקומי בלבד, משך אליו את מיקוד העולם כולו, שכן קביעת אזרחי ישראל תקבע, במובנים רבים, את גורל העולם כולו. אך תדהמה נפלה על כל אנשי התקשורת העולמית - ולא רק עליהם - כאשר איש מאזרחי ישראל לא הגיע ביום הבחירות אל הקלפי.

ביום הבחירות, שהיה יום חופש מעבודה, יצאו המוני בית ישראל לטיולים ברחבי הארץ או בערים, אך איש מהם לא הגיע אל חדרי ההצבעה. כשעה שעתיים אחרי פתיחת הקלפיות, כשהקלפיות נותרו ריקות מאדם, זולת מפעיליהן, החלו אנשים רבים - ובעיקר פוליטיקאים - לחוש לא בנוח. עיתונאים ששאלו אנשים ברחוב אם בחרו כבר, נתקלו בתשובה מתחמקת ופעילי בחירות רבים שחיפשו את בוחריהם לא מצאו את רובם. חלק מהפעילים נעלם אף הוא. קומץ אנשים הובל באמצעות טיעונים לוחצים ואיומים שונים אל הקלפיות, והכניס מעטפות לתוך תיבת הקלפי, אלא שמאוחר יותר נסתבר כי מעטפות אלה היו ריקות.

לפנות ערב כבר ידע העולם כולו שבישראל מתחולל דבר-מה הסטורי: סוג של שביתה, של מחאה שקטה של עם שלם כנגד מערכת הממשל שלו, שביתה מסוג שאיש אינו יכול לערער עליה, להשתיקה או לבלום אותה.

שום בחירה לא אמרה לשום פוליטיקאי כל כך הרבה כמו המסר שהעבירו אזרחי מדינת ישראל לאלה שרצו להיבחר לשלוט בהם. ביום שאחרי, לא יצאו מביתם פוליטיקאים רבים. לבנין הכנסת הגיע מספר קטן של חברי כנסת אשר נוכח, רק למראה הבנין המשמים, כי לא הבין את מה שנאמר על ידי אי הבחירה של העם

וזו היתה רק ההתחלה: ביום הבחירות הזה, יום ה17 במאי 1999, שינתה ישראל את פני העולם הפוליטי כולו והצעידה, מתוך דוגמה עצמית, את האנושות כולה צעד גדול קדימה אל החופש המיוחל, מחוץ לחומות כלא הדוגמה הדמוקרטית...

נתונים נוספים