סיום הסכסוך
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1010
סיום הסכסוך
סיפור דמיוני על ישראל צודקת
הסכסוך במזרח התיכון הסתיים. זה קרה יום אחרי שלתפקיד ראש הממשלה במדינת ישראל נכנס אדם חדש, מנהיגה של תנועה פוליטית, שקיבלה במפתיע רוב בבחירות:
לפתע מצאו עצמם הפלשתים המופתעים במצור: כל צירי התנועה הראשיים, המובילים אל עריהם ומהן נחסמו על ידי כוחות צבא ישראליים, אשר לא איפשרו לאיש לנוע. יאסר ערפאת, אשר מיהר אל שדה התעופה כדי להימלט, נתבשר בדרכו לשם כי שדה התעופה מוחזק כבר אף הוא על ידי צנחנים ישראליים אשר השתלטו עליו לפנות בוקר. יו"ר הרשות שב אל ביתו במהירות וניסה ליצור קשר טלפוני עם העולם, אך גילה שמערכות הטלפון מושבתות. למעשה, היו כל רשתות התקשורת מחוץ לכלל פעולה; בדרכים שלא היו מובנות לו – או לאיש ממשרתיו – לא היתה לו, לפתע, שום אפשרות תקשורת עם העולם החיצון. אפילו הטלפונים הניידים הושבתו – כנראה על ידי שידור תדר מנטרל כלשהו; ערפאת היה מבודד, מנותק – ולמעשה כלוא.
פאניקה אחזה בערפאת. הוא הורה לשומריו הקרובים לחזק את השמירה והסתגר בחדרו כדי לנסות ולהרוויח זמן. זה לא הצליח, כי תוך דקות דפקו על דלת חדרו שומריו המבוהלים והודיעו לו כי מטוס ישראלי פיזר בעיר כולה אלפי מודעות בערבית, המודיעות כי תוך יממה תוטל על העיר פצצת אטום וכי את המקום יורשו לעזוב רק אנשים לא חמושים. מודעות אלה, שהכל קראו, גרמו באופן מיידי לאנדרלמוסה כללית ולהתפרקות חלק גדול מהכוחות המזויינים מנשקם. מאות אלפי תושבים מיהרו לחבור אל משפחותיהם, והחלו לארוז את מטלטליהם, כשהם מתכוננים לעזוב במהירות האפשרית את איזור ההפצצה.
כוחות הצבא הישראליים חדרו אל העיר עזה שעה לאחר שתצלומי הגובה דיווחו על מהומות רחוב וקרבות אש המתחוללים בין כנופיות שונות, בנסיון להניח יד על רכוש רב ככל האפשר מארמונותיהם הנטושים של היו"ר וקציניו הגבוהים. ערפאת, שחייו היו בסכנה מוחשית, ניצל ברגע האחרון מידי שומרי ראשו לשעבר על ידי יחידת קומנדו ישראלית שעצרה אותו באחד ממעונותיו המפוארים.
12 שעות לאחר מכן, בחצות הליל השליך מטוס של חיל האויר פצצת אטום על עזה. העיר וכל מי ששהה בה נמחקו וחדלו מלהתקיים. בימים שלאחר מכן עסק חיל ההנדסה הישראלי בגידור תחום בטוח מקרינה מסביב לעיר ובד בבד עם שוב האוכלוסיה הישראלית לישובי הרצועה איפשר צה"ל לגורמים הומניטריים לסייע לעשרות אלפי הפליטים שיצאו את העיר בעוד מועד, בדרכם אל מעבר לגבול – לפי בחירתם - לירדן או למצרים.
קול המחאה של אירופה וארה"ב נשמע ברמה אך ארצות ערב לא הגיבו. משפטם של ערפאת ועוזריו נפתח תוך שבוע ונסתיים לאחר שלושה ימים; בתקדים משפטי בעל אופי בינלאומי הסתפקו השופטים בעדויות התובעים ולא מצאו לנכון לשמוע את דברי הנאשמים. יאסר ערפאת ועוזריו נמצאו אשמים וגזר דינם – מוות – לא כלל אפשרות ערעור ובוצע לאלתר. בהליך משפטי מזורז שנועד, כפי שהתבטאו הדיינים, "לחסוך בכספי הציבור" , יטופל באופן דומה כל מי שיימצאו אשמים בסיוע לרוצחים.
בהתאמה לכך פרסמה ממשלת ישראל את "מנשר המלחמה" ובו הכריזה מלחמה על כל אדם, מדינה או כוח פוליטי אחר שיפעלו כנגד עניני אזרחי ישראל ו/או יהודים בעולם. כל גורם כזה, הצהירה ישראל, ייחשב על ידי מדינת ישראל כאוייב ויוכנס לרשימת ה"גורמים העוינים" שבטיפול שירותי הבטחון של המדינה. כמו"כ הובהר במנשר כי ברשימה זו נכלל גם כל מי "שהציגו עצמם עד היום כידידי העם היהודי אף כי פעלו, למעשה, נגדו". למנשר צירפה ישראל תצלומים מעזה ההרוסה.
במשרד הבטחון ובמשרד ראש הממשלה נתקבלו כמה מכתבי איום אנונימיים. השייך נסראללה אמר כי אנשיו יילחמו עד מוות בכובש הציוני. לאחר שארגון ניאו-נאצי וכמה ארגוני שמאל ערכו באירופה הפגנות אנטישמיות, הודיע משרד ההסברה של מדינת ישראל כי כל משתתפיהן – שצולמו על ידי סוכניו – לא יורשו לבקר בעתיד בישראל.
בשיחה שערך מובארק עם שגריר ישראל במצרים (ראש ממשלת ישראל לא היה מוכן לשוחח עימו) הוא הביע את רצונו לבקר בירושלים. ממשרד ראש הממשלה נמסר כי ההחלטה לגבי בקשתו זו תינתן רק לאחר בירור בשאלה מה היה חלקו בפעילות עויינת נגד ישראל, וכי בירור דומה נערך כעת לגבי כל האישים הפוליטיים במדינות ערב ובעולם.
העולם שתק.
הכנסות המדינה הגדולות שבאו כתוצאה מסיורי ההסבר המאורגנים לתיירות העולם מסביב לעזה המופצצת הוקדשו לנפגעי מלחמות ישראל ולארגוני צדקה.
וכך תם הסכסוך במזרח התיכון.