אם יש בעיות אז אין שום בעיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 834
אם יש בעיות אז אין שום בעיות
יו"ר האגודה לפתרון בעיות הדיור של המקקים היה מודאג ביותר. לפני דקות מספר התקשר אליו סגנו ומסר לו שהבעייה נפתרה.
"מה זאת אומרת נפתרה?" שאל היו"ר בכעס.
"זאת אומרת שאין יותר בעייה. מצאנו סידור לכל המקקים. לכולם יש מקום מגורים, במיוחד אחרי שהאזרחים התארגנו בהתאם ותרמו את כל הסכומים הדרושים."
"אבל זה לא יתכן!" אמר היו"ר בבהלה "ממה נחיה? הרי אם זה יימשך כך יורידו לנו בתקציבים – ומה נעשה? אתה לא יכול לעשות לי את זה!"
"חשבתי שאתה רוצה לפתור את הבעיה" אמר הסגן, שהיה חדש בתפקיד ולכן תמים לגמרי: "חשבתי שתשמח."
"וממה נתפרנס?" אמר היו"ר. "הרי הבעייה הזו היא הפרנסה שלנו."
התקשר היו"ר מיד לאגודה הותיקה הממונה מטעם הממשלה על מזג האויר. יו"רה הזדהה עימו מיידית וסיפר לו שפעם לפני שנים רבות הם נתקלו בבעייה דומה, כשמזג האויר היה, במשך תקופה ארוכה, ממש נפלא והם נאלצו למצוא דרכים בכדי לשכנע את הציבור שיש בעיה. בסופו – ממש בדקה התשעים - הם הצליחו להשיג איש יחסי הציבור ממולח שהצליח לשכנע את ציבור הבוחרים כי חשוב להמשיך ולממן את האגודה כדי לשמור על מזג האויר הטוב.
"זה ענין של בגרות" – אמר הותיק – "זה לוקח זמן להגיע לאיזון נכון של פעולה אשר לכאורה פותרת בעייה אך בו בזמן משמרת אותה בתודעת הציבור. זה מין איזון דק כזה של אינטרסים אשר בו אתה צריך להיות עם יד על הדופק; המומחים הגדולים ביותר בתחום יודעים את הסוד - איך להגדיל את הבעייה לאט לאט, אך בצורה מתמדת, כדי להשיג תקציבים גדולים יותר - ובו בזמן להגביר את האימון של הציבור באגודה, שיחשוב שהיא עושה לפתרון הבעייה. זו באמת בעייה כשאין לך איזה משאב טבעי בלתי כלה, כמו עניים, פועלים, נשים, שחורים או ילדים, שאתה יכול לדאוג לעניניהם תמיד. אבל" – הוסיף היו"ר – "צריך להיות באמת גדול בשלב הזה, כי יש כאן סתירה ברורה."
"הנה, למשל", אמר היו"ר: "קח את האגודה "כובע לדלים", שאותה מנהל אחי: כשהתחלנו בענין בעיית המחסור בכובעים איש לא חשב שיש בכלל בעייה כזו ובודאי ובודאי שאיש לא ראה בכך בעייה גדולה שמצריכה התערבות ממשלתית; תאמין או לא - היו אפילו אנשים שהלכו בלי כובעים בכלל. היום, כל ילד יגיד לך כמה מסוכן להסתובב בחוץ ללא כובע, שזה שיש לו כובע הוא תוצאת פעולתה הברוכה של "כובע לדלים" ושבלעדי האגודה היו כולם הולכים גלויי ראש בשמש ובגשם. היום איש לא יעיז אפילו לחשוב על ביטול האגודה בשל השירותים העצומים שהיא נותנת לחסרי כובעים וזו בפירוש תופעה שלא היתה קיימת לפני עשרים שנה."
"אם כך, מה שאתה אומר לי זה שאני צריך למצוא דרך להנציח את הבעייה."
"בודאי. אך להנציח אותה תוך כדי שאתה דואג לפתרונה. עליך לגרום לקהל מאזיניך – במיוחד לפוליטיקאים – לחשוב שאלמלא פעילותך, הבעיה היתה גדולה הרבה יותר."
"אז במקרה שלי, שבו הצלחתי למצוא פתרון לבעיית הדיור לחרקים, מה שאני צריך לעשות הוא לשכנע את הציבור – כלומר: הפוליטיקאים – שאם לא נפעל, יהיו חרקים רבים מחוסרי דיור, והציבור לא יוכל לעמוד בכך."
"לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר. אין ספק שאתה לומד מהר."
"יש לי מורה טוב".
"עלה והצלח. הצלחתך היא גם הצלחת כולנו!"
"אני חייב לשאול אותך עוד שאלה אחת: האם הציבור לא יעלה על זה?"
"א. הציבור עייף, מותש – וכל עוד אנחנו נמשיך לייצר בעיות, הוא יהיה מותש עוד יותר. ב. תמיד יש כאלה שקולטים מה הענין, אך כשמגיע רגע העימות אנו מציעים להם להצטרף וברבים מן המקרים זה עוזר. ג. אלה שלא מצטרפים מתייאשים, במוקדם או במאוחר: אחרי הכל, לא רק שהם ממנים מכיסם את המאמצים הפוליטיים והמשפטיים שלהם – אלא גם את שלנו. ד. ואם הם מנצחים פה ושם, אנחנו ממילא שומרים בכיסנו את הרווח מכל הבעיות ש"פתרנו" בעבר – ומכיוון שאף פעם אין חוסר בבעיות, אף פעם לא תחסר לנו ולשכמותנו עבודה."
"תודה לך. ממש עודדת אותי."
"שלום לך – וזכור את סיסמתנו: "אם יש בעיות – אז אין שום בעיות!"