פנטסיה פציפיסטנית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1160
פנטסיה פציפיסטנית
(על עולמנו מוכה קדחת עת השלום החדשה)
בימים אלה, כאשר פוצחות מלחמות את שירתן הלא נעימה על פני כל הכוכב הדווי שלנו – נשמעים יחד עימן קולות מקהלות המלאכים הרעים של שוחרי שלום ושאר "פציפיסטנין" מהוהין, המרחפים מעל החרבות וזורים חול בעין כל או, יותר נכון בכל עין (כלומר: כל עין שהמוות לא סגר אותה עדיין...). מלאכי חבלה מצווחים אלה עושים יומם כלילם בפעולתם הקדחתנית לשכנע את יושבי העולם כי האהבה והשלום יפתרו את כל החלאים, כי כל החורת "אהבה ושלום" על דגלו טוב הינו וכל הבודק בציציות חשוד עוד לפני שהוכחה אשמתו;
שיאה של תכנית השטנים הזו ילד את פרי ההילולים המזרח תיכוני העכשווי בו גורף אחריו הרוצח המדופלם והמכוער יאסר ערפאת את העולם כולו לאורגייה מגעילה של חיבוקים נוצריים הדדיים בשל הצהרתו הפציפיסטית המתמדת אשר אותה הוא מנחית ביעילות של פטיש אדירים על גולגלותיהם של כל הפוליטיקאים הממולחים והופך אותם, בזה אחר זה, לממותקים כדבעי. איך עושה זאת האשף מאש"ף? הוא פשוט נעשה נוצרי יותר מהאפיפיור.
זה כוחה ושכרה של סיסמא נחשית ברורה בגן העדן של המחשבה הדוגמטית, צורת המחשבה שהיא מלכת הפוליטיקה של היום. פוליטיקה זו שייכת להמונים, אשר בידם הכוח המוחלט והבלתי-מוגבל לקבוע, באמצעות אותם פתקים מיסטיים שעליהם סימנים מוזרים וסיסמאות תמוהות, הפתקים המועברים דרך קופסאות הקלפיות עטויות קסמי העבר, מי יהיה הראשון אשר יספק טילים בין יבשתיים מתוחכמים למפלצות ניאנדרטליות, ומי יהיה המאושר אשר יקבל את הזכות להפקיד את פגיונותיו המוזהבים בידי ערפאתוזאורים יורקי ארס.
במלכות הפוליטיקה ההמונית תרתי-משמע אין השכל אוצר כוח למאמצים ניתוחיים של עיסקאות-חבילה קולקטיביסטיות החובקות טובים ורעים למיקשה ההופכת את השחור והלבן המוסריים לאפור אורבני מחניק; איש אינו יודע בודאות מי אשם בפעולה זו או אחרת במלחמה זו או אחרת ובכל זאת, כבמעגל קסמים שטני, כבמפולת שלגים עצומה המתגלגלת במדרון וסוחפת כל חלקה טובה אלי אבדון, כל ילוד-אשה מוצא לנכון להביע דעה משלו בענינים לא שלו, ולצווח ולשאוג בפרלמנטים או בועידות חוצות או בהפגנות המונים או בכנסי זוטא - וכל העדרים העצומים הללו של ילידי ויקינגים וצאצאי גאליים אשר הוכשרו למחשבה על ידי נזירי סגולה בעלי חזון שכמוהו יכול להתפתח רק במרתפי עינויים גותיים - חזון של עזיבה מהירה של האדמה הזאת, חזון של השארת החיים בידי רמשים וחרקים אשר טובים הם, לדעתם, מן המין האנושי, חזון אימים של אלה שויתרו עוד לפני המאבק, שנכנעו הרבה לפני המלחמה, שפוחדים לקרב אל הקרב...
ואלה, העדרים המטורפים, הצעירים, מלאי הכוח, בעלי הבטחון העצמי המופרז, ממלאים את תחנות הדיבור של אירופה הנצורה ומתארגנים למסע צלב רוחני, אחרון, של תנופת הגסיסה הנוצרית השואפת להשתלט בפעם האחרונה על העולם, והם בונים על מה שאבותיהם הכינו לפני מאות. הם, צאצאיהם של מסדרי הישועים, מוסרים היום את ילידי היבשות לידי משעבדיהם, מסגירים את הכוחות הטובים של אמריקה הדרומית, אפריקה, המזרח התיכון והמזרח הרחוק, לידי כוחות השחור. ממגדלי השידור של שידורי טלויזיה מעוותים הם מפעילים לחצים פוליטיים וכלכליים על ממשלות היצרנים אשר במדינות העולם השלישי לותר, לעזוב, להשמיד את כל מה שנבנה מאז הרנסנס.
500 שנה של תירבות אשר התחילו מאז באו סוחרי אירופה אל האיזורים השוממים הולכים ומתחסלים עתה, בתנופה עכשווית המאיימת לזרוק את העולם כולו חזרה אל ימי הביניים, אל התקופה בה ינותקו כל הקשרים שנבנו בעמל, כל תנועות הכלכלה, כל מה שמצליח, איכשהו, להזין את הרעבים, לרפא את החולים, להסיע את הדברים קדימה. ועל כל אלה תודה מפוקפקת להמונים הבורים אשר אינם יכולים לראות מעבר לקצה הבית החדש... - ולאלה אשר מזינים את הבורות בתירוץ של הסיסמה ההרסנית מכולם: "היצע וביקוש".
במשך דורות רבים ביקש ההמון המסומם פתרון למלחמה - וספק הסמים הזריק לו את הסם "שלום", סם אשר גרם להתמכרות חמורה יותר. וגם אם נרד ממרומי אולימפוס המוזה הפרשנית-לירית, לא קשה יהיה לראות, כי הזעקה "אל השלום" והנפת דגל "אהבה" כפתרון למלחמות שקולות לפעולת רופא שמנסה לפתור מחלה באמצעות כתיבת מאמר מערכת מתחת לכותרת "הלאה החיידקים" ואירגון "לובי" ומסע צלב חברתי בסיסמה "הסתלק לך, הכאב"...
עובדה היא כי הפתרון למלחמות, לכל מלחמה בפני עצמה ולכל המלחמות כולן, כמו פתרון לכל בעייה אנושית אחרת הוא קודם כל בפעולה רציונלית לאיתור הסיבה, איבחונה ופעולת תרופה מסויימת המותאמת בכל פעם לאבחנה המסויימת במקרה של חולה מסויים. המלחמות אינן שונות משום סכסוך אנושי אחר ויש לטפל בהן כפי שמטפלים בסכסוכים בין בני אדם ו/או בין חברות. באמצעות משפט הלוקח בחשבון את כל העובדות ואת כל העדויות ובשום פנים ואופן איננו מסכים לקבל עיסקאות חבילה דוגמטיות, לא אם יש הכוונה היא לערוך משפט אובייקטיבי כלומר רציונלי ע"ס העובדות.
אך לשבט פציפיסטאן מלחמת נצח נגד העובדות ואין הוא מוכן להיכנע להן; אם נזמין רופא הביתה בכדי לטפל במחלתנו, והוא יופיע עם סיסמאות, שלטים, כרזות וקבוצת תומכים, ויתחיל לערוך לנו הסברים על אפייה החברתי של המלחמה, יש לנו יסוד סביר להניח כי: א.הוא איננו רופא. ב.הוא נוכל המעוניין להונותנו. אלה המנהלים את עניני העולם, אלה האמורים לפתור את בעיות העולם ומתיימרים לפתור את בעיית המלחמות מאז עלה ישו לגדולה על הקרש, אלא שהצהירו על הנחת היסוד שמלחמות הוא הרע שיש להיפטר ממנו - והביאו, איכשהו, את העולם להאמין בנוסחה הפשטנית שמלחמה היא המחלה והשלום הוא הפתרון לה – ממשיכים ועושים זאת כל עוד הם מקבלים תשלום - וכל עוד אנו חיים עימם בשלום.
אלה הם אנשי הדת, הפוליטיקאים והאינטלקטואלים התומכים בשלום כבאידיאל והמתנגדים למלחמה בעיקרון – לכל מלחמה באשר היא. כן, גם למלחמה צודקת, מלחמה של הגנה עצמית, מלחמה כנגד יוזם האלימות... עם אנשים אלה, עם מי שתומך בעיקרון שהמלחמה, כל מלחמה, היא רעה והשלום – כל שלום, ולא משנה באילו תנאים - הוא טוב - נמצא האדם הישר, הטוב, הרציונלי - במלחמה מקדמת ההסטוריה.
אלה הם האנשים הדוחפים היום את ישראל לעשות שלום עם רוצחים בהנחה שנוכל לשבת על כוס קפה עם מי שרצח את אימנו, אבינו וילדינו רק בתנאי שיבטיח שהוא לא ירצח יותר. אלה הם כל כוחות השלום התומכים תמיד בחוסר פעולה, בחוסר הפרעה, בחוסר יוזמה של האדם החיובי, החושב, היצרני, הבונה אל מול האדם השלילי, המיסטיקן, הבוזז והמהרס - ועם כאלה אסור לחפש שלום, כי כשהם אומרים לנו "שלום" הם מתכוונים לנו "כניעה" ולהם "נצחון". "נצחונם" הוא נצחונו של שודד רוצח המסתלק עם השלל לאחר שהצליח לשכנע את המשטרה ואת קרובי הנפטר ששום דבר טוב לא יצמח מרדיפתו כי: 1.מי שמת כבר לא יקום לתחיה 2.שמרדיפתו עלולים לצמוח קרבנות נוספים.
וכל יום מכה אידיאולוגיה חולנית זו בשטחים שכבשה בעולם כולו; בצד מעשי הטבח, ההרס והרצח הרבים ממשיכה להתנשא ברמה שירת השלום הנצחית במקומות שבהם כלל לא מבינים את משמעות המושג, וכל מה שחפצים בו אינו אלא פסק זמן מה של מנוחה בין הגופות המפוזרות בחלל המימד הפציפיסטני...