המלכודת
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 905
המלכודת
שמאלני שלי, שלום. אתה שואל אותי אם אני מצדיק את פיצוץ בתי משפחות המחבלים, את גירושם ובכלל, איך אני מסתדר עם העובדה שפעולות הבטחון של ישראל פוגעות בילדים?
לכאורה, שאלה תמימה, שהכל שואלים – כמו האם אני מצדיק את הפצצת שחאדה או את מזימת המחתרת היהודית. אך זו איננה שאלה תמימה; למעשה, אתה טומן לי מלכודת:
מה הן, בעצם, האפשרויות שאתה מציע לי בשאלתך זו?
אם אומר שאני מצדיק פעולה זו, אתה תאשים אותי בשיפוט קולקטיביסטי, הפוגע בזכויותיו של יחיד אחד בגלל מעשיו של יחיד אחר, בחוסר-רגישות לסבל בני אדם חפים מפשע ובלקיחת אחריות על פגיעה בזכויות אדם.
אם, לעומת זאת, אומר שאינני מצדיק זאת, אתה תאשים אותי בשותפות למעשי חבלה, בהגבלת צה"ל ומערכת הבטחון מלהגן על אזרחי ישראל ובשיתוף פעולה עם אויבי ישראל.
אך אני לא אפול במלכודת שלך. אני לא אסכים לבחור בין שתי האפשרויות הרעות שהצגת לפני, כי הן כולן שלך: אתה הוא שיצרת את המצב הבלתי אפשרי הזה, שבו מיוצרות ברירות לא-אנושיות כאלה – ואסור לי, מבחינה מוסרית, להיכנס במקומך לתוך הבור שאתה כרית.
אני אינני חייב להיות שופט בבית המשפט העקום שלך, שמטרתו הברורה להוכיח לעולם שאין לי פתרון למצב, שאני לא אנושי ושניסיתי כל דרך אפשרית ולא הצלחתי.
כי זה שקר גמור; אתה ואני יודעים שלא נתת לי סיכוי – שאתה הוא שיצרת מצב בלתי אפשרי שבו עלי לבחור בין פצע, חבורה ומכה טריה – בין רצח של חברי, של בני משפחתי או שלי – בין להיות מוסרי לבין להיות מעשי – בין להיות חכם לבין להיות צודק – וכל אחת מהברירות הללו אינה נכונה.
לא, אני אינני מוכן להשתתף במשחק שלך ולבחור את הבחירה שאתה מעניק לי – ובמיוחד לא אחרי שהכנסת אותי לבוץ ואתה מנסה להטיל עלי את האחריות למצוא פתרון ליציאה ממנו.
אתה יכול לשמור לעצמך את כל הבוץ הזה, כי הוא כולו שלך; אתה הוא שיצרת את המצב כשהבאת לכאן את המרצחים, כשנתת בידיהם נשק ותחמושת – ואתה הוא שמטעה את העולם בבחירות השגויות, הלא-אנושיות והאכזריות שאתה מטיל עלי.
לא אני, אלא אתה הוא זה מבינינו שצריך לפתור את הבעיה – וקודם כל להשיב על השאלה מה יש לך להציע כפתרון זולת כניעה – כי מבחינתי זו איננה אופציה לגיטימית. אתה הוא שיצר את המלכודת שבה סיבכת את שנינו – ועכשיו, כדי לצאת ממנה, אתה רוצה לטפס עלי.
אני לא מוכן להיות הסולם שעליו תטפס או הדרך שלך אל מחוץ לבעיה שאתה יצרת. דבר זה יהיה לא מוסרי ולא צודק: אתה הוא שצריך לגרש את החיה שהבאת לכאן, לפרוק מעל המפלצת את הנשק שנתת לה, לשבור את שיניה, לעקור את ציפרניה ולהשליך את אלה מבין המפלצות שישארו בחיים לבור הכלא. את המצב שבו יש לבחור בין חיי פושע לבין חיי חף מפשע, מצב שלא אני יצרתי ולא היתה לי שום יד ביזימתו, אתה צריך לפתור וזו לא הבעיה שלי.
אני מעדיף להתרכז בתשובה על השאלה מה אני עושה איתך אחרי שייגמר הסיוט, אחרי שאתה תשיב את הדברים לקדמותם, למצב שבו היו לפני שהבאת עלינו את כל הבעיות הללו. ובעיקר – אני אינני מוכן יותר ליפול במלכודת נדודי השינה שאתה מנסה לגרום לי בגלל בעיות המצפון הלא-שקט שלך. תן לי, בבקשה, להמשיך בשנת הישרים שלי, כי, בינינו, לא אני הוא זה שביצע את הפשע שאת רגש האשמה בגינו אתה מנסה להטיל עלי!