התנצלויות והסברים: ההיבט המוסרי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1252
התנצלויות והסברים: ההיבט המוסרי
השבוע היה שבוע של התנצלויות והסברים; הבה נתמקד בשלושת הבולטים בהם:
ההתנצלות / הסבר שנתן שרון לאמריקנים לגבי האש שנפתחה על ידי כוח צה"ל על שיירת בכיר הרשות הפלשתינית דחלאן.
ההתנצלות / הסבר שנתן הרב עובדיה לתקשורת על התבטאותו בענין הטילים שיש לשגר כתגובה על התוקפנות הערבית.
ההתנצלות / הסבר שנתנה ארה"ב לסין לגבי הפלת מטוס סיני על ידי מטוס ביון אמריקני.
המשותף לשלושת המקרים הללו הוא:
עימות בין צד צודק לצד לא צודק.
תביעת הצד הלא צודק התנצלות מהצד הצודק.
ויכוח בצד הצודק על שאלת ההבדל בין הסבר להתנצלות.
הדגשת הצד הצודק בסעיף ג באה להסב את תשומת לב הקורא לכך שבזמן שבו בישראל ובארה"ב עסקה התקשורת המקומית בפרשנות תגובות ממשלת ארה"ב, ממשלת ישראל והרב עובדיה יוסף, לא עסקו בכך בכלל בצדדים הלא-צודקים. הדגשת הצד הלא צודק בסעיף ב באה להסב את תשומת לבו של הקורא לסיבה הכפולה לכך: א. העובדה שהצד הלא צודק לא מסר שום הסבר או התנצלות. ב. העובדה שהצד הלא צודק הוא שתבע התנצלות.
לא שמענו מהרשות הפלשתינית שום התנצלות או הסבר על אחד ממעשי הפשע המחרידים שמבוצעים על ידי אנשיה. זו הסיבה היסודית לכך שלא שמענו – וגם לא נשמע – שום ויכוח פלשתיני פנימי על הסבר או התנצלות לפני ממשלת ישראל, אזרחיה או נפגעיה. הסיבה הראשית לכך היא שהם מבינים מה שממשלות ישראל וארה"ב אינן מבינות: שהסבר או התנצלות פירושן הודאה באי צדק.
אין צדק בהבעת צער על נפגעים של הצד הלא צודק, כי הוא זה שאחראי לנפגעים בשני הצדדים – והבעת צער כזו משמעה לקיחת אחריות (ואפילו אם היא רק חלקית) על הענין. מכך, תביעת ההתנצלות על ידי הצד הלא צודק, התוקפני, אינה אלא מזימה שמטרתה לגרום לכך שהצד הצודק, המגן על ערכיו, יחוש כלא צודק, מה שיביא, בשלב ראשון, ל"שויון לא מוסרי" בין הצדדים – בשלב השני, לתחושת אי צדק של הצד הצודק – ובסופו של התהליך, לאישורו את צדקתו המוחלטת של הצד התוקפני.
הבה ניקח, לצורך הדגמה, את הסכסוך הישראלי/ערבי: לפני התחלת המתקפה המוסרית (נגיד שנת 48) משוכנע הישראלי שהוא הצד הצודק באופן מלא. בשלב א של המתקפה המוסרית מכיר הישראלי ב"חלקו" בסבל הערבים (נגיד 67). בשלב ב לחשוב שהוא האשם במלחמות (נגיד אינתיפאדה א) ובשלב ג הוא כבר משוכנע שהצד השני – הערבים – צודק (אינתיפאדה ב)... גורם חשוב בתהליך משחקת תביעת הצד הלא צודק התנצלות.
ומה לגבי הסבר? קודם כל יש להבין ש"הסבר" הוא הדרך שבה מוצגת התנצלות כלפי פנים. זה ששרון אולי מאמין שמה שעשה במקרה של דחלן הוא הסבר, או שמה שעובדיה יוסף עשה הוא באמת הסבר של עמדתו הלא-קולקטיביסטית כלפי הערבים, או שהאמריקנים דאגו למסור לסינים ניסוח דיפלומטי זהיר שאין בו שום כניעה אינה משנה את העובדה שבכל המקרים הללו מה ששודר להמונים היה הישברות תחת לחץ.
דבר זה נובע קודם כל מהעובדה שלא כל מי שתובע משהו ראוי לו – ובכל מקרה של סכסוך בין צד צודק לצד לא צודק לא רק שאין הצד הצודק חייב לצד הלא צודק שום הסבר (וקל וחומר שלא התנצלות) אלא שמסירת הסבר / התנצלות היא הסגרה עצמית של ערך לידי פושע.
לכן, במקרה של תביעה כזו של צד לא צודק בסכסוך, שומה על הצד הצודק להגן על ערכיו המותקפים באמצעות השבת המלחמה שערה. והרי הצעות אלטרנטיבה מוסרית לכל אחד מהמקרים שלעיל:
בתגובה לתביעה פלשתינית / אמריקנית להסבר / התנצלות מצד ישראל, היה על שרון, לתבוע את מאסרו המיידי של דחלאן, את הסגרתו לישראל לצורך משפט, ובאופן מיידי הצהרה על הוצאתו ממעגל כלשהו של רישום אח"מים ועל אי הסכמה להשתתפותו בדיון כלשהו כבר-שיח. בנוסף לכך, היה על ישראל לתבוע פיצוי על נזקים (ואם תרצו התנצלות מפורשת) שנגרמו כתוצאה מהתקרית.
תוספת: אם דרשה ארה"ב הסבר / התנצלות מישראל, על ישראל לתבוע התנצלות / הסבר מהדיפלומטים האמריקנים האחראים על תביעה כזו בגין תביעה לא רלוונטית של צד לא מעורב באופן חד-צדדי. על ישראל לפנות לקונגרס ולאזרחי ארה"ה ולהתריע על מעורבות לא מקובלת של ממשל ארה"ב בעניניה הפנימיים של ישראל, לתבוע הקמת ועידות חקירה כדי לברר מי, בממשל, אחראי על תביעה כזו ובאיזו זכות.
בתגובה למערכת הלחצים העצומה שהפעילה התקשורת הישראלית על הרב עובדיה יוסף היה על הרב לתבוע מכל אנשי התקשורת כאזרחים פרטיים ומרשות השידור כמערכת ציבורית: א. התנצלות. ב. הסברים. ג. פיצויים כבדים. היסוד לתביעה זו צריך להיות הוצאת דיבה, על יסוד הוצאת דברים מהקשרם והענקת פרשנות קולקטיביסטית וגזענית לדברי הרב עובדיה יוסף במגמה כפולה: א. הוקעה בעלת אופי אנטישמי של אנשי הדת בישראל דרך הערכים שמסמל הרב. ב. בלימת גישת ה"עין תחת עין" הנהוגה בימים אלה בצה"ל כנגד התוקפנות הערבית, על ידי הפחדה המכוונת להשתקה. על הרב עובדיה ו/או נציגי ש"ס למצות את הדין עם כל מי שאחראי בתקשורת לנסיון להשמיץ את הרב ולפגוע בכבודו על ידי הצגתו כמי שמייצג חוסר אנושיות ובכך פגיעה בהמוני בית ישראל והעכרת שמחת החג בשיאו. למייצגי ציבור זה אסור למחול על כבודו של קהל המאמינים הגדול, אשר דברי הרב כוונו, מלכתחילה, לנסוך בו את בטחונו של הצודק במלחמתו. על רקע זה אסור שיישנו ההתקפות הלא צודקות של הרב, שהטעוהו, כנראה, לחשוב שבאמת ניתן היה להבין מדבריו את פירושם של תובעיו. לכן, לא רק שאל לו לרב להתנצל או להסביר אלא שעליו להביא לכך שיינטל כוח השידור מאלה שמחזיקים בו שלא בצדק.
תושביה ואזרחיה – כמו על עניניהם הצודקים של כל אזרחי העולם החפשי, מן התוקפנות הפוטנציאלית הסינית – יש לה, לארה"ב, זכות מלאה לרגל בכל מקום שתבחר בו בעולם. סין הקומוניסטית, לעומת זאת, היא תוקפנית באפייה; זוהי עריצות המאיימת על דרורו של העולם ואשר יש לחשוד בה כי היא נושאת עיניה לעושרו של העולם החפשי לאחר שתמצה את לשד המדינות שהיא חולשת עליהן כיום (כפי שהיא נושאת עיניה לשכנותיה הקרובות). לסין, לכן, אין זכות דומה לזו של ארה"ב – וכל פעולה תוקפנית שתסווה כפעולת הגנה עצמית תיענה בסנקציות חמורות, כלכליות, פוליטיות או מלחמתיות.