לאכול את ערפאת ולהשאיר אותו שלם?
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 854
לאכול את ערפאת ולהשאיר אותו שלם?
רשימות בנושא ערפאת
החוששים מהריגתו של ערפאת על יסוד ההנחה שיכול להיות במקומו יצור גרוע יותר צריכים לנסות תרגיל מחשבתי תיאורטי המשתמש באותו הליך מחשבתי בתנאי מלחמת העולם השניה; הם צריכים לנסות לחשוב שאסור היה להרוג את היטלר כי עלול להגיע מישהו גרוע ממנו...
ערפאת מת איננו, אולי, הפתרון המלא לבעיותינו – אך הוא ללא ספק יותר על הדרך הנכונה מאשר ערפאת שבע הדורך בכף רגלו על צווארנו, כפי שנותנים לו לעשות "מנהיגינו"...
ערפאת, דחלאן או פרס – חיים או מתים – אינם כלולים במטרות חיי ותכליות עמי. אנחנו, היהודים, פשוט גדולים מכדי שהאוייב מחוץ או הטפשים מבית יגדירו לנו באמצעות מחדליהם הרוחניים או בעצם קיומם על גבנו את תכלית חיינו.
בין מחבל לרוצח
ההבחנה בין "מחבל" ו"רוצח" איננה במקומה. ניתן היה לומר "הרוצח המחבל" לכל ענין שבו יש להדגיש את המהות המסויימת, כמו שצריך לומר "הרוצח ערפאת" וזה שלא אומרים זאת משמעו שלא קוראים לילד בשמו ויותר מזה – שלא ניתן יהיה לטפל בו כהלכה.
ד"ר שאול קמחי מרצה בכיר לפסיכולוגיה במכללת תל-חי: ניסינו לזהות את דפוסי התנהגויותיו של יאסר ערפאת במשך תקופה ארוכה. ניסינו להצביע על מאפייני אישיותו והעלינו השערות לגבי דרכי התפתחותו. המסקנות שלנו מהמחקר הזה הן שיאסר ערפאת עומד טוב מאד במצבי לחץ ודוקא במצבים שלוחצים אותו הוא חוזר להיות הקרבן הכרוני ומצליח להשיג אהדה בעולם ומגלה נוקשות ועיקשות בעמדותיו. כמובן שהוא אדם לא אמין שקשה לסמוך על דברו...
אני מכיר רשע זקן, מנהיג כנופיית רוצחים, ששולח כל יום אנשים צעירים למות. צעירים אלה, בני 15 ו16 שנים חונכו על ידו מגיל צעיר מאד שחייהם שווים פחות משלו. אני מכיר לא רק את את הרשע הזה ואת כנופייתו, אלא גם כנופיה נוספת, שמסרה בידו את הילדים האלה כדי לחנך אותם למות.
המשותף
במובן מסויים אחד באמת יש מן המשותף לשני תינוקות שנהרגים בסכסוך המקומי - לתינוק יהודי שנרצח על ידי מחבל ערבי ולתינוק ערבי שנהרג על ידי חייל צה"ל, אפילו שהראשון נרצח במכוון והשני נפגע שלא במתכוון: שניהם קרבנות של יאסר ערפאת ושותפיהם.
והרוצח רצח
התמימים האמינו שאם עשית שלום עם רוצח הוא, לפחות, לא ירצח יותר; ביום שני 15 במאי הוכיח ערפאת כי הוא ממשיך לרצוח והוא איננו מגביל את עצמו ליהודים.
בישראל מדברים על עצורים בטחוניים לא על רוצחים, מחבלים או פושעים. גורם צבאי בכיר מאשים את יאסר ערפאת בליבוי המהומות, אך אינו מצהיר שמדובר ברוצח.
המראה הנלעג של אנשי המשטרה הפלשתית הרצים אחרי מתפרעים לעיני מצלמות הטלויזיה ומונעים בעדם מלזרוק אבנים במעין משחק ברור לכל אינו מסוגל למנוע את הרצח הבא.
חיוכים ורוצחים
אל תחייכו. החיוך מסגיר אתכם.
בכנס ה"כלכלי" הבינלאומי שהתקיים בעיר מיורקה בספרד אמר אתמול יאסר ערפאת אל המיקרופונים כי "הכניסה למו"מ עם ישראל נמצאת מרגע זה תחת חסות בינלאומית מלאה".
לפני פחות משבוע נפגש ערפאת עם האפיפיור ברומא. יומיים לאחר מכן התחבק עם מלך ספרד קרלוס ואנו שמענו כי ראש ממשלת ברזיל אמר שלפלשתינאים דרושה "מדינה פלשתינית יציבה מבחינה כלכלית".
ואחרי הביקור, שהאפיפיור ביקר בסוריה והאזין, ללא מחאה כלשהי על המחמאות והמענקים שמקבל הרוצח. התגובה הראשונה של העולם היתה חגיגה, אשר בירכה את הרוצח על מעשיו והישגיו.
עלינו ללמוד להבדיל בין שני סוגי אמריקנים לפחות: בין אנשי מחלקת המדינה, שבאלימותם היזומה הם בוגדים באנושיות על יסוד פחדם מאלימות – לבין הטובים.
חיסול ערפאת
נגיד שישראל פוגעת בערפאת והורגת אותו. נניח שמטוסו של ערפאת המגיע מאחת מטיסות השלום שלו חוטף טיל צה"לי ישיר שמפרק לגורמים את המטוס, מטענו ויושביו, כולל היו"ר ומקצר את דרכו החד-סטרית לגיהנום המובטח לו.
שרון מניח, כנראה, שהדבר יביא להפלתו על ידי המערכת הפוליטית המקומית והעולמית הקניבלית אשר תבקש דם וראשי פוליטיקאים ישראלים בכירים, שישראל תוקע על ידי הקהיליה הבינלאומית והדבר יגרום לנסיגה של שנים רבות במדיניות החוץ של ישראל: ניתוק יחסים, הפסקת סיוע, הוקעה והקאה וכיו"ב.
אני מניח שהדבר יביא לחיזוק מעמדו של שרון קודם כל בפוליטיקה המקומית ולאחר ההלם הראשוני גם בפוליטיקה העולמית, שדבר זה יביא הערצה, גאווה ורווח והצלה רוחניים לכל שוחרי הצדק בעולם, שמספרם גדול הרבה יותר ממנהיגיו הפוליטיים, ושכל מגמה של הענשת ישראל תיתקל בעצמתה של האנושות הצודקת אשר תשתמש באירוע החיסול כדי ליישר את מנהיגיה ולהחזירם מדרכם הרעה. דבר זה יביא את ישראל למעמד עולמי של מעצמה מוסרית, כפי שהיה ב48 וב67, כאשר עמדה על זכות ההגנה העצמית שלה.
לכאורה, עמדה מול עמדה, רעיון מול רעיון, שויון.
למעשה, דיון שאין לו מקום בעולם הפוליטי, כי דעתו הפרטית של שרון – כמו שלי – איננה מה שאמורה לקבוע מדיניות. במשטר דמוקרטי – מספרים לנו – יש לפעול עפ"י דעת הרוב. הרוב נתן לשרון תמיכה – ותמיכה זו איננה גורפת אלא מוגבלת. שרון נמצא בערבון מוגבל.
חסינות של ילדים
מה שמאפיין ילד הוא ראיית טווח קצר - כאן ועכשיו ולא מה שקורה אח"כ.
מחבלים רוצחים שהכל מסכימים עם כך שעליהם להישמד הם בממוצע בני 20. עשר שנים לפני כן הם היו ילדים בני עשר ונהנו מכל חסינות אנושית אפשרית שכללה הגנה מפני כל מי שפגע בהם בגיל זה בתוקף היותם "ילדים". כולם היו ילדים - וחלק ממשיך להיות ילד אם לא נוסף לו שלב הידע העושה את הילד מבוגר. לעתים, זה שאחראי על כך שהילד לא הופך לבוגר הוא ילד אחר שלא התבגר ושגילו 60. יתכן, אפילו, ששמו של הילד הגדול הוא ערפאת...
ערפאת מת
ערפאת מת איננו, אולי, הפתרון המלא לבעיותינו – אך הוא ללא ספק יותר על הדרך הנכונה מאשר ערפאת שבע הדורך בכף רגלו על צווארנו, כפי שנותנים לו לעשות "מנהיגינו"...
ערפאת, דחלאן או פרס – חיים או מתים – אינם כלולים במטרות חיי ותכליות עמי. אנחנו, היהודים, פשוט גדולים מכדי שהאוייב מחוץ או הטפשים מבית יגדירו לנו בעצם קיומם את תכלית חיינו.