רמה נמוכה

 

רמה נמוכה

 

לאחרונה הואשם פוליטיקאי ישראלי ב"גזענות" ו"קיצוניות" על כי אמר בראיון טלויזיה כי הערבים מייצגים רמה נמוכה.

מה שזיעזע את מראיינו היה עצם הרעיון של האשמת אויבינו ברמה נמוכה.

אך אם אויבינו אינם ברמה נמוכה, איך ניתן להסביר את העובדה שבמשך דורות הם ממשיכים לנהל מולנו מלחמה ברברית ללא הצדקה?

מהי "רמה נמוכה" אם לא מה שגורם ליצור אנוש להתעקש על פתרון מוטעה לבעייה, הגורם רק לסבל אנושי, דורות אחרי שיש לה כבר פתרון ידוע?

האם אין במציאות הבדלי רמות בין אנשים? ואם יש, האין חייבים אנו להתכחש, בכל הכוח העומד לרשותנו, למי שמנסה לכפות עלינו את הסברה שאין הבדלי רמות בין תפיסות אנוש ו/או בני אדם ועמים?

החברה התרבותית היא, כשלעצמה, תוצר של שיפור רמה מתמיד, של העפלה מרמה נמוכה לרמה גבוהה, של שאיפה אנושית להתקדם ולעלות בשלביה השונים של ההתפתחות האנושית. לא ניתן לציין כ"תרבותי" מי שאינו מציית לגישה זו – וקל וחומר למי שיוצא נגדה, כמו מי שמכחיש את קיומם של הבדלי רמה כאלה.

השאיפה לעלות ברמה, הנמצאת ביסודה של הנפש האנושית, איננה פוליטית ביסודה. היא איננה מגלמת את רצונו של היחיד האנושי להתעלות מעל לבני החברה אלא לשפר את עצמו. המשמעות המעשית של אי הכרה בהבדלי רמות בין בני אדם היא דרדור רשלני של החברה האנושית במדרון מסוכן, אל תחתית של בורות ואי-תרבותיות.

עלינו להכיר בכך שעל אותו יסוד בדיוק שבגללו נאשים אדם בטפשות אם ינהג באופן טפשי, ומי שמתנהג בצורה ברברית כי הוא ברברי, נצדק אם נראה מי שמתנהג ברמה נמוכה כמי שהוא בעל רמה נמוכה.

וכשמדובר באויבינו הערבים, במיוחד, יכולים אנו להצהיר ללא שום ספק שהם בעלי רמה נמוכה – וזו, יותר משהיא באה לידי ביטוי בכל תחום אחר, קיימת בתחום המוסר.

לתרבות הערבית רמה נמוכה מתועדת בתחומים רבים, אך אין כמו התנהלותם האלימה לאורך ההסטוריה כדי להעיד על כך שרמתם המוסרית של הערבים נמוכה. דבר זה, יותר מאשר רמה טכנולוגית נמוכה, אינו מאפשר להם לשתף פעולה, לחתום על הסכמי שלום (ולמלא אחריהם) – או להגיע למצב של סליחה.

לאורך ההסטוריה, מחוץ ליוצאים מן הכלל נדירים, הוכיחה רמתם המוסרית הנמוכה של עמי ערב כי היא מהווה סכנה לעמים שרמתם המוסרית גבוהה יותר.

זיהוי זה איננו גזעני כי לא מדובר בענין של גזע. אי המוסריות של הערבי היא היבט של תרבותו הערכית, אשר אין עדות לכך שהיא יצרה אי פעם ארץ שוחרת שלום. רוב הערבים הוא מוסלמי באמונתו, ויש לאיסלם חלק מכריע בעובדה שמאמיניו אינם יכולים ליצור תרבות יצרנית; הסיבה לכך היא שיצרנות דורשת בניה על יסוד שיתוף פעולה ואילו האיסלם מטיף לחיסול כל מי שאיננו מחזיק באמונה המוסלמית.

כמסקנה, רמה מוסרית נמוכה היא תוצר של גישה תרבותית שלמה, הרואה מוסריות נמוכה כאידיאל גבוה, חיה לאורו ומיישמת אותו בכל תחום חיים, כולל עימות עם עמים אחרים – וזה כולל, כמו במקרה של הערבים, הסכמי שלום, שהוא נמנע מלמלא אחר פרטיהם.

כפי שזה נראה, לא לקחו בחשבון אלה שערכו הסכמים עם האוייב הערבי את עובדת היותו בעל מוסריות נמוכה.

כפי שאדם יחיד יכול להחזיק, במסגרת רמה מוסרית נמוכה, ברעיון שמבחינה מוסרית אין שום בעיה בפעילות רמאית, הכוללת הפרת חוזים למען רווח, לפי תפיסתה של תרבות בעלת רמה מוסרית נמוכה, הפרת הסכמים היא דבר הנושא בכנפיו רווחים.

רמתם המוסרית הנמוכה של אויבי ישראל היא זיהוי המתבסס על ידיעה מוסרית ועל יכולת זיהוי מציאותית של מידת מוסריות בבני-אדם, עמים או תרבויות. מידת המוסריות הנמוכה של עמי ערב אומרת שלעתים נדירות ביותר ניתן לכרות ברית שלום אמיתית עם ישות לאומית מוסלמית חזקה לאורך זמן. (הביטוי "לאורך זמן" חשוב ביותר בהקשר זה, שכן לזמן קצוב יתכן וניתן לבנות שיתוף פעולה מסויים עם הערבי-המוסלמי, אך יהיה זה מארג שיתקיים רק לזמן מוגבל, כשבתוכו מובנית פצצת זמן מתקתקת).

הרמה הנמוכה של התרבות האיסלמית באה לידי ביטוי בפילוסופיה שטחית, הדוחפת את מאמיניה למימד בלתי-מתוחכם של פעולה אלימה, נגד מאמיני דתות אחרות, במטרה להגשים בעולם את עיקריה של הדת המוסלמית. פסיכולוגית, מוכיחה דת זו את רדידותה בכך שהיא מציבה את מאמיניה בתוך עולם של סבל ומצווה עליו ליישם את מאוויי עצמו בהתאם לה, על ידי מגוון של דרכים אלימות לשיחרור לחצים אישיים ברמה פוליטית.

רמתה של תרבות נבחנת, בין היתר, בדרך שבה היא מצליחה להגיע לשיתוף פעולה יצרני בתוך עצמה, דבר התובע ניסוח של דרכים ליישוב סכסוכים בדרכי שלום. רמתו התרבותית הנמוכה של הערבי-מוסלמי באה, בהקשר זה, לידי ביטוי בכך שפוליטית הוא מאמין באלימות, כלומר בתפיסה ש"כל דאלים גבר" = הכוח הוא הקובע. להאמין באלימות פירושו להאמין ביעילותה במציאות האנושית. זוהי תמצית אמונתו הפוליטית של הערבי המצוי.

בקשר לכך, כמאפיין בולט של רמתו המוסרית של האיסלם הערבי יש לראות גם את היעדרם של זכויות היחיד באיסלם ואת ביטולו של היחיד וזכויותיו – במיוחד אם מדובר ב"כופר". מה שבא לידי ביטוי בתפיסתו של המוסלמי את ראייתו את המערב כ"מושחת ורקוב". דבר זה מייצר תרבות אלימה, לא יצרנית ומלחמתית, שמשסה את בניה ב"כופרים" ביחס ישר לאחדותם הפנימית. כאמור לעיל, התרבות שיצר האיסלם עדיין רחוקה מלהגיע להישג התרבותי המערבי, שמבוטא על ידי הצלחתו ליישם סכסוכים בין בני אדם על יסוד משפטי-יחידאי ופרטי.

אחד מסימניה הבולטים של הרמה המוסרית הנמוכה של הערבי היא חוסר יכולתו התרבותית לבצר את אושרו של היחיד כמהות עצמאית בחברתו שלו – ואת חוסר יכולתו להבין את משמעות השלילה המוסרית של היחיד האנושי, המובנית בגישה התרבותית שלו, המצדיקה, בצורות שונות, רצח יחידים חפים מפשע.

הצדקת רצח מסוג זה נפוצה בתרבות המוסלמי-ערבי, בין אם מדובר בהצדקת משטרי העריצות שתרבותו הנמוכה משופעת בהם ובין אם מדובר במעשי חיסול רצחניים פרטיים, שהם חלק בלתי נפרד ממסכת חייו הפרטיים, המשפחתיים והשבטיים.

באלה האחרונים יש הצדקות רבות למעשי רצח, החל מכבוד המשפחה וכלה בכבוד הדת, אשר בכולן זוכה הרוצח לכבוד רב מצד בני משפחתו או שבטו, תלוי בהקשר. חברה שבה שולט הרעיון שמצדיק את קיומם של מעשי רצח רבים כדי להסדיר ענין זה או אחר היא, בהכרח, חברה המייצגת רמה תרבותית אנושית נמוכה ביותר.

מנקודת המבט הזו ניתן להבחין בקלות בכך שמבחינה אנושית כללית, על רקע התפיסה ההומנית, שהתרבות המערבית מתברכת בה, אשר רואה את היחיד האנושי כעולם מלא, רמתו המוסרית של הערבי-מוסלמי הפרטי, אשר איננה רואה ערך מיוחד ביחיד האנושי, היא נמוכה ביותר (*).

באנושות תרבויות מגוונות, השונות זו מזו ברמתן. כפי שניתן לשפוט מן הדברים שלעיל, יש ברמתו התרבותית הנמוכה של הערבי-מוסלמי משום סכנה קיומית לכל מי שחובר אליו. רמה נמוכה זו שלו, הבאה לידי ביטוי ב"צעצוע" הסיף שהוא אוחז, יש בה משום איום על כל מי שמנסה להציגו באור שלילי – ואין ספק שמשהו מחשש זה של מתנגדיו מביא אותם לנסות ולהשלים עימו בכל דרך אפשרית, אפילו כזו המתעלמת מעובדות המציאות, אשר מנסה להצדיק את פעולותיו הלא-מוסריות. ראו הוזהרתם.

(*) ראיית ערך איננה שוות ערך לתגובה רגשית; ברור שקרוב שנרצח גורר כאב וסבל גם בחברה כזו, אך רמה תרבותית נקבעת עפ"י ראיית הערך של היחיד האנושי בחברה הנתונה כי רק ראייה כזו יכולה להיות חלק מחברה תרבותית אנושית ברמה גבוהה אשר מבצרת את זכות החיים של יחיד אנושי.

נתונים נוספים