הסכמים לא מוסריים

 

הסכמים לא מוסריים

 

הסכם השלום עם מצרים, הסכם אוסלו וכל הסכם אחר שבו מדינת ישראל מוסרת את שטחי ארץ ישראל איננו הסכם מוסרי מכיוון שנציגי מדינת ישראל אינם נציגים אמיתיים של עם ישראל ונציגי מדינות ערב אינם נציגים אמיתיים של עמי ערב.

אך מדובר בענין שהוא עקרוני יותר מנושא מסויים זה של ייצוג ישראל כלפי מדינות ערב: שום אדם אינו יכול לייצג אדם אחר - וקל וחומר עם שלם - אם לא קיבל מאדם זה - או מהעם הזה - רשות לייצג את זכויותיו.

במקרה שבו מופיע אדם המצהיר על עצמו כמייצגו של אדם אחר מבלי שהוא יכול להוכיח זאת, יש להתייחס אליו כאל גנב, הפוגע בשכויותיו של האדם שאותו הוא מתיימר לייצג ביחס ישר למידה שבה הוא מספח לעצמו – או חפץ לעשות זאת - את הערכים ששייכים לאדם אחר.

במקרה הנוכחי שבו ישראל מעורבת בהסכמים לא מוסריים כאלה עם בני אדם כאלה, המבצעים פגיעה בזכויות האדם של בני העם הזה או האחר, שאותם הם מתיימרים לייצג, הפשע כפול ומכופל; קודם כל גם למייצגיו של עם ישראל אין זכות לעשות זאת כי הם א. לא קיבלו מהעם אישור על ייצוג כזה ב. הם פועלים בניגוד לערכיה של מסורת ישראל, בין היתר, בכך שהם מעניקים חבלי ארץ שלמים שאינם ניתנים למסירה על פי המסורת ג. הם עושים זאת במשותף עם בני אדם שאחראים למעשי רצח ודיכוי רבים, וככאלה הם אינם יכולים להיות נציגים של שום אדם הגון.

נתונים נוספים