נייטרליות?

 

נייטרליות?

 

ב1967, אחרי עשרים שנה של עויינות לא צודקת, התכוננו מדינות ערב להתקיף ולהשמיד את מדינת ישראל. מדינת ישראל הדמוקרטית, אשר הגנה על עצמה, ניצחה והדפה את צבאותיהם של שלוש מדינות ערביות עריצות אשר נתמכו בסיוע של מדינות רבות נוספות, קרובות ורחוקות.

אירוע זה עומד ביסוד כל האירועים שהתרחשו באיזור במשך 30 השנים האחרונות. לאור העובדות שלעיל יש לזקוף כל סבל אנושי, פרטי או כללי, שנגרם מהסכסוך המזרח-תיכוני קודם כל לחובת המדינות התוקפניות. מדינות המסייעות להן, אף בדרך לא מלחמתית, מסייעות לתוקפנותן העקרונית ומהוות, על כן, צד במלחמה.

הסכסוך בין ישראל לאויבותיה כל-כך פשוט מבחינה מוסרית, שאין אפשרות אמיתית לאדם כלשהו להיות נייטרלי או לא להשתייך לאחד מהצדדים בו מהרגע שבו שמע עליו. בהקשר זה, מי שמכריז על עצמו כנייטרלי אומר, למעשה, שהוא איננו רוצה להצהיר על צד מסוים כצודק ולפיכך הוא משייך את עצמו לצד הלא צודק, בתוקף תמיכתו בהמשך האלימות.

נתונים נוספים