שחרור לרצח

שחרור לרצח

על לגיטימציה פושעת

 

דרישת ראשי הרשות הפלסטינית מישראל מחווה של שחרור אסירים פלסטינים עוד לפני התחלת המשא ומתן היא עדות לכוונות עצמיות בלתי טהורות בלשון המעטה; בכך אבו מאזן היו"ר מצהיר על עצמו ועל עמו כי הם עדיין רואים את מגמת הפגיעה ביהודים כלגיטימית וכחלק קביל וסביל במסגרת חוקי המשחק הפוליטי.

 

דרישה זו איננה רק הצהרה על פגיעה בכללי המו"מ אשר אינם עולים בקנה אחד עם תנאים מוקדמים והסכמה לפניו על נושאים שצריכים להתברר במסגרתו, אלא הרבה יותר מזה: דרישה זו מציגה את עמדתו של הצד הערבי של המו"מ לגבי ערך חיי האדם בכלל והיהודי בפרט.

 

למעשה, יש בעצם דרישה זו הצהרה המוציאה את הרשות הפלסטינית – או, לפחות, את העומדים בראשה – מתחום הצדק בכלל.

 

במובן זה מטילה דרישה זו ספק גדול על שאלת מוכנותה של ההנהגה הפלסטינית למו"מ כלשהו עם ישראל ולפיכך יש בכל הסכמה עימה משום הצהרה מובנית של מדינת ישראל על חוסר מוסריותה שלה כלפי אזרחיה ובמיוחד כלפי אלה שנרצחו ו/או נפגעו על ידי הרוצחים האסורים היום בבתי הכלא שלה.

 

מדינה צודקת היתה מוצאת לנכון לקבוע, בהקשר זה, גזר דין של מוות על כל אסיר כזה בתוקף השתייכותו לכנופיית שלטון אשר מחזיקה בסמכות הנהגה על בני העם שאליו היא משתייכת. למותר לציין כי בהקשר של החזקה בעמדה לא צודקת שומה על ישראל לא רק לא להסכים עם העמדה הפלסטינית המתבטאת בדרישה זו אלא לפחות להתלונן לגביה.

 

סוג כזה של תלונה יכול להאיר את עינינו, כבני העם שאזרחיו מותקפים תדיר על ידי כנופיית מפגעים כבר במשך שנים רבות, לגבי אי צדקתם של מערכות משפטיות בינלאומיות כמו זו שמתקיימת במקומות "נייטרליים" כמו בריסל או במסגרת האו"ם.

 

למעשה, די בעצם העובדה שאין נשמעים היום באוויר המדיניות הבינלאומית כל קולות הקוראים חמס על דרישה זו של אבו-מאזן כדי להביא כל אדם צודק להבין כי קולו של הצדק לא יישמע בעולם של היום ו/או כי הפלסטינים ותומכיהם רואים את דרישת שחרור המרצחים כלגיטימית, ואשר ללא ספק לא היתה מתקבלת אם היתה ישראל תובעת את שחרורם של בני אדם שלא הואשמו בנסיון לרצח כמו, למשל, יונתן פולארד.

 

על מדינת ישראל וכל מי מאזרחיה שרואים דרישה לשחרור רוצחים בכוח או בפועל ככזו שיש להתייחס אליה בחיוביות (אפילו במסגרת מו"מ) לדעת לסגת ממגמה מסוג זה תוך הכרה בעובדה שהסכמה מסוג זה ממוטטת את כל יסוד ההגנה העצמית של בני אדם חופשיים נגד הטרור ונגד אי צדק חסר יסוד – שלא לדבר על כך שבעצם דרישתם של הפלסטינים מישראל לשחרר אסירים-רוצחים יש משום ערעור על עצם צדקתו של בית המשפט הישראלי ולמעשה פגיעה בלגיטימיות של מדינת ישראל כמערכת בעלת סמכות משפטית.      

 

נתונים נוספים