מדיניות ישראלית, פוליטיקה נוצרית

מדיניות ישראלית, פוליטיקה נוצרית

סימניו של ציווי הנוצרי הנודע ביותר – לתת את הלחי השניה למי שמכה בך – מתבטאים היום בפעולותיה של מדינת ישראל ביחס לרשות הפלסטינית. ספק הוא אם אי פעם בהסטוריה שלהם הצליחו העמים הנוצריים להתקרב כל כך אל הגשמת החזון של אדם או עם המחזיקים את הפוגעים בהם בחיים, כפי שהדבר נעשה במקרה זה.

במהלך מתוחכם, שהוצג כתהליך שלום, הושלמו שני היבטיה של תנועת הויתור הנוצרית, במה שהוא, כנראה, הפשע הגדול ביותר בהסטוריה; הדבר נעשה כאשר מפרנסים אזרחיה משלמי המסים של מדינת ישראל את אלה המצהירים השכם והערב על כוונתם לרצוח את אזרחיה. מכבסות מלים אדירות לא יצליחו לנקות את כתמי הזוהמה המוסרית המסריחים עד לב השמיים, של העובדה שמשאביהם של הישראלים מנוצלים כדי להחזיק בחיים, מעבר לגבולה, המון אדם, אשר במקרה "הטוב" מהווה אוכלוסיה תומכת טירור ובמקרה הרע רשות דיקטטורית שבראשה רוצחים מדופלמים.

מדי שני וחמישי מזהירים אותנו שהרשות הפלסטינית עלולה להתמוטט, מה שאמור לגרום לנו לחוש אחריות על טריטוריה ביורוקרטית זו, שבה משרתים אנשים שאינם אלא מרצחים בכוח או בפועל; גדולים וקטנים, עניים ועשירים, פרימיטיביים ומתוחכמים, שורדים יצורי אדם אלה על יסוד רצונם הטוב של אומות נוצריות, המממנות אותם, תוך שהם מעיזים לבקר את מדינת חסדם, ישראל, על כל סימן של "מחדל".

נתונים נוספים