שממה אלימה

שממה אלימה

זה נאה להנות ממראה השממה בעת טיול, אך מסוכן להעריץ את השממה. אלה הנהנים מהשממה אינם חיים בה, הם מטיילים שבאים ממקום שהיה פעם שממה והיום מאפשר לצאת ממנו לטייל. מי שמעדיף את השממה על היישוב הוא טיפש מכיוון שאיננו מבין כי לולא היישוב לא ניתן היה לראות את היופי שבשממה, או כל יופי שהוא.

די במבט אחד על שבטי הבדווים ועל איכות החיים שלהם בכדי לראות שהחיים בשממה אינם חיי אנוש אלא חיים כנגד האנוש, חיים המביאים דלות, מחלה ואלימות. רק השפע הוא המאפשר לבני אדם להיות גדולים, פתוחם וסובלניים. רק כמות מזון המאפשרת לכל להיות שבעים שומרת מפני קטנוניות ואלימות.

לא לעתים קרובות רואים בני אדם את הקשר בין המושג "ערבים" ל"ערבה"; ניתן לראות בקשר זה לא רק כיוון למקורו של הערבי אלא גם – ואולי בעיקר – לטבעו האנושי. החיים בערבה ותפיסת הערבה כמקום לחיות בו מובילים בהכרח להרגל של מאבק על תנאי היסוד של הקיום האנושי. בערבה, מדבר ושממה חייבים בני האדם לוותר על הרווחה, השפע והנדיבות האופייניים לחיי תרבות עשירי אמצעים. דבר זה מכוון את האדם להיות קשה ואלים.

האלימות נובעת באופן טבעי ממצב של נחיתות כלכלית ומן ההכרח להילחם בקשיחות על פת לחם שאיננה מספקת לכל. רק שליטת האדם בטבע, כיבושו והפרחתו, אשר נעשו על ידי תרבויות האדם המפותחות, יכולים לשחרר את האדם מן המחסור המתמיד, וכך גם מן הצורך באלימות.

נתונים נוספים