האמת האמנותית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1284
האמת האמנותית
ההיבט הידיעתי של האמנות או, אם תרצו, ההיבט האפיסטמולוגי של האסתטיקה, מתבטא בכך שהאמנות, כפי שנזכר בהגדרתה, היא יצירה מחדש של המציאות. בהנחה זו כלול הרעיון שכל יצירת אמנות מתייחסת בדרך מסויימת לעובדות המציאות. הדבר מתרחש בהתאמה לענף האמנות והסוגה שהיא מהווה חלק ממנה. וכך, תהיה אשר תהיה יצירת אמנות, היא מהווה חלק מתפיסת המציאות המסויימת של האמן שיצר אותה, המאחדת שני היבטים הכרחיים: הידיעתי והאמנותי. בהנחה שאמן זה מבטא בגישתו חלק מהשקפת החברה האנושית שהוא מהווה חלק ממנה, הרי שביצירתו ניתן למצוא את סימניה של תרבות המקום והזמן שאליהם הוא שייך.
בהתאמה לכך, מהווה כל יצירה אמנותית הצגה של חלק מציאות, כשכל צורת אמנות נתונה מבטאת בעיקר היבט מציאות מסויים; הציור והפיסול, למשל, מציגים את השקפת האמן לגבי המציאות הנצפית בעיניו, הספרות מציגה את הבנותיו של הסופר לגבי אפשרויות הפעולה הקיימות במציאות, והדרמה את הבנת המחזאי לגבי ההתנהגות האנושית במצבי עימות ערכים ומשבר. כפי שניתן להבין, אין התמקדויות אלה מתייחסות לתחומים נפרדים שאינם קשורים זה בזה, ולמעשה, ההיפך הוא הנכון, שכן בעצם התייחסותם למכלול היבטי המציאות, מתאימים ענפי האמנות זה לזה ומחזקים זה את זה.
כך או כך מהווה המאגר העצום של היצירה האמנותית האנושית הצגה של מכלול הידיעה האנושית לגבי המציאות – כלומר: את ההיקף של כל הזיהויים שהושגו על ידי בני אדם לגבי העולם, אשר בוטאו באמנות. עם עליית הקולנוע והחיזוק הכללי של הפעולה האמנותית האנושית בעידן המודרני גדל טווח הידיעה לגבי המתרחש בעולם בצורה חזקה במיוחד. אך יש להתייחס אל כל המכלול הזה בערבון מוגבל, שכן בשל היות האמנות ביטוי יחידאי ורגשי של היחיד המעורב בה, יש לדעת להבחין בין זיהוייו האובייקטיביים של האמן לבין חווייתו הסובייקטיבית, שבחלקיה הגדולים יכולה להיות מוטעית.
מעבר לאפשרות הזיהוי הנכון והטעיה שקיימים בתפיסתו המציאותית של כל אדם, חשוב להיות במיקוד ביחס לכך שכל פרטי המציאות המופיעים ביצירת אמנות המתארת את המציאות הם בעלי משקל להבנתנו את המציאות. למשל: בכל יצירה עלילתית המתרחשת על רקע הסטורי נתון מהווה ההתנהגות האנושית בכל תחומי החיים – השיחה, התנועה, הלבוש, הבניה וכיו"ב – עדות למרכיביה של המציאות האנושית במקום ובזמן (בכפוף, כמובן, ליכולת הזיהוי של האמן היוצר שלה).
היצירה האמנותית מגלמת את זיהוייו של האמן לגבי מציאות החיים שאותה הוא מתאר, ברמת דיוק כזו או אחרת, בהתאם ליכולת הזיהוי שלו. חלק בעל חשיבות ייחודית בתוך מכלול זה הוא ההיבט המוסרי של היצירה. היבט זה מתבטא ביכולת הבחירה האנושית הקיימת ביצירתו, והוא כולל את אפשרויות הקיום במציאות הפתוחות לפני היוצר. מבחינה זו מבטאת האסכולה הרומנטיציסטית את מרחב האפשרויות המעשיות הגדול ביותר הקיים לבחירתו של האדם במציאות, תוך שהיא משתיתה אותו על בחירתו של האדם ועל היותו חופשי בטבעו. זהו ביטוי חשוב של תפקיד זיהויה של האמת באמנות.
חוויית אמנות מסוג זה, המבוססת – כאמור לעיל - על אמת עובדתית, תגביר, מן הסתם, את הזדהותו של חווה היצירה עם האפשרויות הפתוחות לפניו במציאות ותטיל משקל רב על כף המאזניים העובדתית המכילה התנגדות להן בצורת קשיים שבהם הוא נתקל בחייו.