גיבוריות נשית באופרה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1418
גיבוריות נשית באופרה
במסגרת תכנית הבוקר של "קול המוסיקה" ששודרה ביום ד' 23.5 דיבר הפרופ' אמנון רובינשטיין על הנשים הגיבורות בעולם האופרה והעלה לדוגמה את כרמן, רוזינה וטוסקה כדוגמאות לפמיניזם מוקדם המתבטא באופרה החל מהמאה ה18.
מר רובינשטיין, שהיה שר חינוך, טעה קשות בהבנת דמותה של טוסקה, כאשר הגדירה כגיבורה. טוסקה איננה גיבורה ולכן איננה מיצגת גבורה. טוסקה מייצגת ניתוק אופייני לאנשי האמנות שאינם מבינים את המציאות הפוליטית. היא אמנית פתיה ותמימה אשר בחוסר הבנתה את המציאות ובנאיביות שלה מכשילה את אהובה וגורמת, למעשה, לטרגדיה שבה מוצאים הוא, היא וחבריהם את מותם בידי השליט העריץ של רומא.
ואולי אופייני הדבר לא פחות לבני זמננו אנו, שמר רובינשטיין קרא לטוסקה, למעשה, רוצחת. דבר זה איננו מתאים לפעולתה של טוסקה אשר הורגת – בצדק – את העריץ אשר מאיים על חייו של אהובה לאחר שהוא מענה אותו.
בהקשר של "טוסקה" מתבטא ההבדל בין אמנות טובה לאמנות שאיננה מושלמת; טוסקה היא אמנית אשר שרה על אהבתה את האמנות, אך בכך היא מעידה על המחדל הקיים באישיותה, אשר ממחישה את תפיסתה האמנות שלה כמנותקת מהמציאות הפוליטית, בה אין היא מבינה כלל – ובשל כך היא נכשלת ומביאה את אהובה במו ידיה לתא העינויים של העריץ המקומי.
שתי טעויות אלה של רובינשטיין – של הבנת אישיותה של טוסקה באופן פרטי ושל הבנת מושג הרצח באופן עקרוני, ולפיכך גם את ההבדל בין הריגה לרצח, מצביעות על טעות אופיינית לאנשי התרבות שלנו, המעידה על הכשל התבוני שיש להם, שבגללו הבנתם את המצב הפוליטי לקויה.
פרופ' אמנון רובינשטיין מזכיר כי אחרי שהיא הורגת את העריץ היא אומרת "אשה עשתה זאת!" ובמעשה זה שלה היא מצטרפת לכרמן ורוזינה כנשים עצמאיות, אך טוסקה מבטאת פעולה אימפולסיבית, רגשנית ובלתי ראויה לגבורה.
בהקשר זה יש מקום, לדעתי, להציע גיבורה גדולה ואמיתית של האופרה, המקדימה את שלושת הדמויות שלעיל, והיא זו של ליאונורה, גיבורת "פידליו", האופרה של בטהובן.
אשה זו, שאהובה נאסר על לא עוול בכפו, חודרת בתחפושת של גבר לבית הכלא שבו הוא אסור ופועלת לשחררו מידי העריץ האחראי על הכלא. בכך היא מבטאת אהבה משולבת בפעולה למען החירות, נגד העריצות והרוע, ותרומה חיובית לשחרור כל שאר הכלואים במקום.
בכך ממחישה ליאונורה – בניגוד לטוסקה – את אחדות השכל והרגש; אהבתה את בעלה האסור בכלא חוברת להבנתה את העוול הפוליטי ולמלחמתה בשיטה העריצה המנהלת את החברה. באלה מתבטאת גבורה אנושית אמיתית, המומחשת על ידי דמותה של אשה-גיבורה, אשר באהבתה לאישה, לצדק ולחירות איננה זקוקה להצדקה פמיניסטית, באשר היא רואה את האנושיות וערכיה האוניברסליים כמספיקים כדי להקיף את כל הנחוץ לאדם באשר הוא, יהיה זה גבר או אשה...