אמנות והשפעה רעיונית-פוליטית בימינו
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1149
אמנות והשפעה רעיונית-פוליטית בימינו
"אופרות הסבון" שהאינטקלקטואלים מזלזלים בהן כל-כך הם נושאי הרעיונות החשובים שבתרבות והם פועלים היום כנושאי הרעיונות של תרבויות המערב לכל העולם דרך הרבה אמצעים שהם מעבר למערכות המושגיות.
למעשה, בגלל עיקורן של המערכות המושגיות באמצעים פילוסופיים מדברות האומנויות אל מרבית בני האדם באמצעים הקרובים יותר לחייתיים: התחושות. כך מועברות גישות פילוסופיות הרסניות על יסוד תחושה ומכיוון שמדובר באמנויות, גם על יסוד רגשות. שני היבטים אלה – תחושות ורגשות - אינם מאפשרים ביקורת תבונית יעילה ועיצוב מחדש. זו הסיבה לכך שאחד המשתמשים היותר קבועים שלה היא התעמולה הנוצרית המתוחכמת, המעבירה את ערכיה דרך האמנות בת זמננו, החל ממטפיסיקה של עולם שלילי, שבו שולטים העוני והכיעור, המשך באתיקת ההקרבה האנטי-אנוכית וכלה בפוליטיקה הקולקטיביסטית-סוציאליסטית, הכופה על היחיד לראות את הכלל החברתי כמושא ההתכווננות המשאבי.
כשאלה משפיעים, באמצעות סוגי האמנות השונים בתרבות, דרך תחושות ורגשות, הם סוחפים אף את הלא-נוצרים בשל עובדת ניצולם את מירב הכשרונות האמנותיים הקיימים. תפיסה זו, שהיא היום מחוץ להישג ידה של היהדות, אשר חלק גדול ממנה אינו מכיר בכוח השפעתה במציאות, משפיע אף על יהודים רבים ובכך, למעשה, כורה לעצמה היהדות את הקבר להשפעת גישתה היא.
לא מקרי הדבר שכאשר אין בתחום האמנות שליטה מגמתית מודעת למטרות חיוביות ברורות מבחינה פילוסופית, נותר בתחומי האמנות ריק ערכי שפותח פתח לכניסת גורמים שליליים. דבר זה, שלאורך חלק גדול מההסטוריה האנושית, הביא את האמנות לפעול כמכשיר הפצה רב עוצמה בידי דתות מיסטיות, מתבטא במאה ה20 בניתול האמנות על ידי משטרים דיקטטוריים דוגמת גרמניה הנאצית ורוסיה הסובייטית. משטרים פוליטיים שליליים אלה הצליחו באמצעות שימוש באמצעים אמנותיים להשפיע על בני אדם רבים ולהעבירם למחנותיהם הפולטיים.