8
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1004
תגובות לאירועי היום אלול תשס"א
שמחת הגמדים
יום אחרי פגיעת הגמדים במרכז הסחר העולמי; הענק שקיבל מכה במפתיע, נפל והתעלף, עדיין לא מתאושש – והגמדים חוגגים. ראשי הגמדים, החכמים יותר מנתיניהם, מגנים את "האסון" וניתן להבחין בדבריהם בפחד ובשמחה האצורים החיים זה בצד זה. אמש, עוד לפני שידע מישהו מה בדיוק קרה, כבר עלצו המוני ערב ברחובות ערי השטחים וחילקו סוכריות. מתוך הבנת הנזק הפוליטי שעלול דבר זה ליצור מיהרו השליטים והדבירו את מגיפת השמחה הספונטנית באיבה באמצעות שוטריהם, אך אפילו רשויות שידור עטירות מסורת ההתרפסות לפני הטירור, כמו הבי.בי.סי הבריטי או התקשורת הממלכתית הישראלית נאלצו לשדר את תמונות השמחה לצופיהן (אם כי, כפי שנודע לי, לא לפני שאזרחים יחידים נזעמים תבעו זאת מהם ולחצו עליהם כדי שיעשו זאת).
הגמדים ההרסניים של עולמנו עדיין לא הגיעו לדרגת התפתחות גבוהה יותר מזו של קניבלים, ולכן הם אינם תופשים, כמו אחיהם המפותחים יותר, כי אדם חי שווה יותר מאדם מבושל. שלא כמו אבותיהם המתוחכמים והנודעים באכזריותם וברוע-ליבם, הם גם אינם משיגים את העובדה שסחר בעבדים משתלם יותר מאכילתם ושעשירי העולם נכנעו כבר מזה עשרות שנים לשוד האידיאולוגי – הסוציאליזם - המציג את השודד כנדיב-לב ואת קרבנו כתורם רחב-לב. כמו ילדים, שהגלידה מעניינת אותם הרבה יותר מארוחה מזינה, הגמדים ההרסניים פשוט אינם יכולים להסתיר את שמחתם והנאתם מנפילת הענק – אפילו אם הוא נופל עליהם.
עצות לאמריקה
עכשיו, כשאת ניצבת מול הטירור שמכה בך בבית, ואת, בודאי, שואלת את עצמך מה לעשות, הרשי לי לשלם לך במשהו על העזרה והעצה שקיבלתי ממך במשך כל השנה האחרונה שבה התעמתתי עם הטירור בביתי שלי; נוסחת ההצלחה במלחמה נגד הטירור מבוססת על עקרונות החכמה הבאים, ששומה עלייך לזכור ולפעול בהתאמה להם:
א. כדי לשבור את מעגל האלימות על שני הצדדים לשבת לשולחן הדיונים מהר ככל האפשר. (אסכולת החכם פרס בשילוב עם חכמי מחלקת המדינה בארה"ב).
ב. ההבלגה היא כוח ואסור לך לפעול בתקיפות כנגד הטירור. (אסכולת החכם שרון).
ג. אין פתרונות צבאיים לטירור. (אסכולת שריד וחכמי התקשורת הישראלית).
ד. לעולם אין לפגוע נקודתית בנציגים נבחרים של ציבור. (חכמת הממשל האמריקאי).
ה. לעולם אין לפגוע קולקטיבית באזרחים חפים מפשע, בנשים ובילדים. (כנ"ל)
ו. תן את הלחי השניה. (ישו, הברית החדשה).
ועכשיו, אמריקה, נראה מה תעשי. בידידות, ישראל.
עת מבחן
אחרי ה"פרל-הארבור" של המאה ה21, שתי אפשרויות פתוחות היום לפני אמריקה – והבחירה ביניהן תשקף את מצבו של המערב: א. בחירת השכל הישר: האשמת האחראים להתקפה וכל מי שמסייע להם, בחומר או ברוח; התקפה ישירה, ברוח ובחומר, על מעוזי הרוע העולמי ומקורות הטירור הקולקטיביסטיים: האיסלם הקיצוני, המרכסיזם-קומוניזם ועריצויותיהם הפזורות על פני העולם. ב. בחירת השכל העקום: האשמת גורמים פנימיים וידידותיים בסיבות להתקפה; התמקדות בהגנת ארה"ב מבית, התעלמות מהטירור העולמי, כניעה למפעיליו ונסיון לכבול את ידי מי שנלחם על החופש בעולם. וישראל עלולה למצוא עצמה בראש קרבנות גישה זו – שלא לדבר על צורה חדשה של אנטישמיות שעלולה לצמוח ממנה.
אוהד קמין