546

תגובות לאירועי היום שבט תש"עא

בשם החינוך למה?

כאשר החליט, לאחרונה, נתניהו לתמוך במסקנות ועדת ששינסקי אשר המליצה להעלות את חלק המדינה ברווחי חברות הגז, הוא תירץ זאת בהעברת הכספים, בין היתר, לתחום החינוך. לאור אמירה מסוג זה עולות מספר שאלות מיידיות, כמו: חינוך למה? האם בזכות העובדה שהכספים שיילקחו שלא בצדק מכיסי המשקיעים בחיפוש הגז ישמשו לחינוך יהיה החינוך כזה שילמד את התלמידים שיעור בגניבה, בכפיה, בחוק לא צודק או סתם בשיטה מדינית המדכאת את משלמי המסים החיים במדינה?

פעולה נכונה ופעולה אחרת.

בימי ראשון האחרונים מפגינים הוריו של גלעד שליט בתביעה מראש הממשלה לפעול כדי לשחרר את בנם. אך ספק באם הוריו של שליט ואוהדיהם הרבים, השותפים ללחצם, יסכימו עם פעולות הממשלה אם זו תחליט להתייחס לארגון החמאס כמות שהוא – כלומר כאל אויב – ותבצע התקפה כוללת נגדו במטרה לחסל אותו. סביר להניח שבהתנגדות שמעורר הרעיון של פעולה מסוג זה לא עולה על דעת איש מהמתנגדים כי מה שמבקשת משפחת החייל השבוי מהמדינה הוא, למעשה, להיכנע לאויב.

את מי מותר לרצוח?

אבו מאזן צוטט בתקשורת הישראלית כמי שאמר, תוך כדי שיחה עם שמעון פרס, ש"לא יאפשר לרצוח את תהליך השלום". בהתחשב בהסטוריה של מייסדי הרשות הפלסטינית, שהוא עומד בראשה, משמעות אמירה זו היא שיהודים, לעומת זאת, מותר לרצוח.

מבחינה זו אין כמו אמירה זו כדי להעיד על כך שהמעשה הפוליטי הנודע בשם "תהליך השלום" איננו מיועד להועיל ליהודים.

חופש כגורם זר.

המהומות הגדולות נגד המשטר שנערכו לאחרונה במצרים משתלבות עם ההגבלות שהוטלו על ידי ממשלת סוריה – ולאחרונה גם על ידי ממשלת מצרים - על שימוש ברשתות החברתיות של אזרחי המדינה. שתי הארצות, אשר משטריהן רחוקים מלייצג נאמנה את תושביהן, היו בעבר שותפות למלחמה נגד ישראל. לא מן הנמנע שהסיבה העיקרית לעוינותן את מדינת ישראל ממש מיום הקמתה הוא היותה מדינה דמוקרטית.

החשש הגדול שיש לכל שלטון עריץ, אשר נתיניו הם, למעשה, אסיריו, הוא מקיומה ממש מעבר לגבולה של מדינתו שלו של מדינה חופשית. אין זה מקרה שבמשך שנים רבות טוענות מדינות ערב המקיפות את ישראל שזו מהווה גורם זר באיזור, שכן מהות המייצגת חופש זרה תמיד לתחום מחיה שבו שולטת כפיה.

ההבדל העקרוני הזה הוא הדבר הראשון שעל ישראל לקחת בחשבון כאשר מופעלים עליה לחצים להתקרב לסוריה לצרכי "שלום". שכן בין עריצות למדינה חופשית דווקא המלחמה היא הביטוי לאמת ולצדק.

האדרת החדשה של הגברת.

ביום שאחרי היום שהוכרז כיום הבינלאומי לזכר השואה, החליטה גרמניה להגביל את גיל הצפיה בסרט התורכי "עמק הזאבים: פלסטין" בשל "תכנים קשים" שיש בו. העובדה שהסרט, הכולל האשמות נגד ישראל ככובשת אכזרית ונגד חייליה כרוצחים, לא הביא לתגובות חמורות יותר בעולם המערבי נגד יוצריו, אומרת דרשני. בנוסף לכך, מן העובדה שהיוצר התורכי מצא לנכון להפיץ את סרטו זה דווקא בגרמניה – ומכך שהיה מי שמצא לנכון לראות את הקרנת הסרט הזה כלגיטימית בגרמניה בעת הזו – ניתן להבין כי יש לשנאת ישראל עדיין די קהל בגרמניה של היום, אלא שהאנטישמיות הזקנה החליפה את אדרתה ובמקום שנאת עם ישראל היא ממקדת את שנאתה במדינת ישראל. בהקשר זה, מה שרבים מאנשי הרוח במערב אינם מבינים הוא לא רק שלגבי רוב שונאי ישראל בעולם אין שום הבדל עקרוני בין העם והמדינה אלא גם שמבחינתו של האנטישמי מדינת ישראל איננה אלא הגטו היהודי האחרון, המצפה להשמדה.

אוהד קמין

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

נתונים נוספים