558 הצד השני של מטבע הזכרון
- פרטים
- עידכון אחרון ב-חמישי, 28 מרץ 2013 07:21
- כניסות: 922
תגובות לאירועי היום ניסן תש"עא
הצד השני של מטבע הזכרון.
בגל התגובות הנזעמות על רציחתו של השחקן ג'וליאנו מר בלטה רוח ההספד שהציגה אותו כמי שפעל למען הצד הפלסטיני-שמאלני של הסכסוך. אך דווקא בשל היותו של אדם זה קרוע בין שני עולמות, מחייבת אותנו ההגינות לזכור גם צד אחר, מוצל, שלו: את העובדה שאימו היתה יהודיה, ששירת בצה"ל כלוחם בחטיבת הצנחנים ושהופיע בסרטו של אבי נשר, "הזעם והתהילה", שבו גילם את דמותו של גיבור מחתרת יהודי אשר נלחם נגד השלטון הבריטי למען תקומת ישראל.
פעולה ותגובה.
מוחמד עוואד, שזכה מידי התקשורת הממלכתית הישראלית לתואר שר החוץ בממשל חמאס, הצהיר כיאנשי הארגון "שומרים לעצמם את זכות התגובה" אם תתקוף אותם ישראל.
מעבר לשקר הפשוט והגס של כל ארגון טרור המצהיר על תגובה על "תוקפנות" ישראלית בשל היות כל פעולה מצד ישראל בגדר תגובה על ההתקפות היזומות עליה מצד המחבלים, כדאי היה שישראל תגיב כך שלא ישארו בידי אויביה שום אפשרויות לפעולות כלשהן. אם יהיה כך, לא תהיה שום שאלה לגבי היותן של פעולות הטרור תגובתיות או לא...
מזימה ושחיתות מוסרית.
לאחרונה, בשל סרט תעודה ששודר בנושא בטלוויזיה הישראלית, עלתה לפני השטח שוב מזימת ההסכם שערכו ביניהם שר הבטחון דיין ושר החוץ קיסינג'ר לפני מלחמת יום הכיפורים, שלפיו תוכננה זו בין הישראלים, האמריקנים והמצרים במטרה להעניק למצרים "נצחון קטן", במטרה להשיב למצרים את כבודה ש"נלקח" ממנה שש שנים לפני כן, במלחמת ששת הימים.
אם נכון הדבר שמנהיג ישראלי מצא לנכון לוותר על חייהם של כמה מאות אזרחים מבני עמו כדי להציל, במסגרת הסכם שלום עתידי, מספר גדול בהרבה מזה של חיי אדם, מצביע הדבר על קיומה של שחיתות מוסרית איומה בקרב ההנהגה בישראל ובארה"ב – וגם בקרב הציבור שאדיש כלפיה.
היותה של הבעיה טמונה עמוק במה שניתן לקרוא כ"תרבות ההקרבה" גורמת לכך שלא ניתן להסביר לאזרחים ברגע אחד את מלוא מידתה של שחיתות זו. אך לצורך המחשת הבעיה שהמדינה רואה את אזרחיה כקרבנות לגיטימיים בידה – די בכך שיתאר לעצמו אזרח-עבד כזה כי בנו-יחידו הוא הקרבן שנבחר על ידי מנהיגיו כדי להשיג את השלום המיוחל, וישאל את עצמו אם הדבר מוצדק בעיניו.
האשם האמיתי.
לעתים מזומנות נלחמים חיילי צה"ל במפלצת מרובת זרועות וקוטעים אותן מבלי לפגוע בראשה.
כמו בפעולות חיל האוויר ברצועת עזה, שבהן מכוון ירי המטוסים נגד נקודות השיגור (כשמפעילי הטילים כבר אינם נמצאים במקום) ולא נגד בכירי החמאס, דבר זה מתרחש תדיר גם בשדה הקרב הרעיוני שבו ממשיכה ישראל לפגוע בטוראים במקום במפקדים.
דבר דומה מתרחש בשלב הטיעונים לעונש במשפטה של ענת קם, שהורשעה בריגול, מבקשת התביעה מבית המשפט להטיל עליה שנות מאסר ארוכות. יהיה אשר יהיה העונש שתקבל קם, נראה שהתביעה מחמיצה את האשמים האמיתיים בפשעיה, ובראשם את השמאל הישראלי; מחנה פוליטי זה, באמצעות התעמולה המתמדת של תומכיו הקיצוניים נגד כל ערך ישראלי לאומי – הוא האשם האמיתי בבגידה.
זבנג ולא גמרנו.
אהוד ברק, שר הבטחון, אמר ש"אין פתרונות כוללים של "זבנג וגמרנו" לבעיית ירי הטילים מעזה. מן הדברים עולה כי ישראל הנחיתה מכה כוללת על האויב ולא היא. דבר כזה לא נעשה מעולם באופן מלא.
אוהד קמין