456
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1075
תגובות לאירועי היום חשוון תש"ע
במקום הנכון ובזמן הנכון.
ביקורת רבה נמתחה על טירוני גדוד שמשון, אשר בעיצומו של טכס השבעתם המצולם הרימו לפתע שלטים הקוראים נגד הפינויים שהם מצטווים לבצע בחומש. בפעולתם זכו החיילים לתמיכה מהורים רבים שנכחו בטכס. גילה, אחת מהאמהות, אמרה מיד לאחר טקס ההשבעה: "אנו לא מתנחלים אבל אנחנו גאים בילדים שלנו ועל זה שהם לא רובוטים. הילדים התגייסו לצבא והתנדבו לקרבי כדי להלחם באוייב ולא ביהודים".
הביקורת מצד אנשי שלומנו על מחאת החיילים התייחסה לזמן ולמקום שבו בחרו לבצע את מחאתם: ברחבת הכותל המערבי. אך למעשה מהווה המחאה במקום זה דווקא משום התאמה סמלית מושלמת למדיניות כפולת הפנים שננקטת על ידי מערכת הבטחון ביחס למתיישבים היהודיים; מדיניות זו, המתיימרת להציג עצמה כלפי הציבור כמכבדת את מורשת ישראל בעצם העובדה שהיא מנהלת טכס השבעה במקום הקדוש, פועלת למעשה ככוח אנטישמי אלים המנשל יהודים מזכות ההתיישבות שלהם בארץ ישראל.
בנושא המקום והזמן יש לציין גם את התלונות שנשמעות מצד המפונים על כך שפעמים רבות מתבצעת פעילות הפינוי נגד המתיישבים בשבתות ובחגים, מה שהוא חילול מועדים שמביא לא רק לפגיעה ביהודים המתיישבים אלא גם בחיילים היהודיים. בהנחה שעיתוי זה נקבע במכוון קשה שלא לחשוב על כך שהפיקוד הבכיר של צה"ל מתחיל לחשוב בדומה לאויב הערבי שהחליט לפתוח במלחמה ביום הכיפורים.
הסחה מוצלחת.
דיווחים על בניה מחודשת ולא מאושרת של המוסלמים במסגד הר הבית שופכים אור חדש על המאבק הנוכחי המתרחש על הר הבית בין פורעים ערבים לבין כוחות הבטחון. מנקודת מבט חדשה זו נראה כי דברי ההסתה של השייך סלאח בדבר ההאשמות שהופנו נגד ישראל על חפירותיה-לכאורה מתחת למסגד, אשר הביאו למהומות על הר הבית בחודש שעבר, לא היו אלא פעולת הסחה מתוחכמת – ומוצלחת - שבאה להסיט את תשומת לבה של ישראל מפעולות הבניה הלא מאושרות שנעשו על ידי המוסלמים במתחם.
אי צדק.
בהחלטתה של ישראל לשלם פיצויים למשפחותיהם של המתפרעים הערבים שנהרגו מאש שוטרים לפני מספר שנים יש משום אי צדק משווע; אלה שנהרגו לא היו מפגינים שקטים, אשר יצאו למפגן מחאה של הבעת דעה לגיטימית אלא עדה של מתפרעים אלימים ומסוכנים, אשר גרמה לנזק ולהרס.
למעשה היתה ההתפרעות דאז חלק מהתקוממות אלימה של ערביים תושבי ישראל, שמשתתפיה אף פגעו, אם וכאשר יכלו, בבני אדם (ואף רצחו אזרח ישראלי). לפיכך, הכסף שיקבלו משפחותיהם ממשלם המסים הישראלי יהווה תוספת לנזק שנגרם לו בהתפרעות, הודאה בצדקתם וגם פגיעה בכבוד השוטרים האמיצים.
מה שביסוד הפוליטיקה.
הקולות הנשמעים לאחרונה ממצרים, המביעים חשש ממה שקורה בירושלים בכלל ובהר-הבית בפרט מצטרפים למקהלה גדולה של גורמים בישראל ובעולם אשר מנסה מזה זמן רב לגרום לכך שכוח בינלאומי "אובייקטיבי" יקבל מעמד של מפקח במה שקוראים "האגן הקדוש" בתחום ירושלים העתיקה.
מנקודת מבט דתית יהיה בהצלחה מסוג זה משום נצחון גדול לנצרות, שכן ערכיה הם שנמצאים ביסוד כל הפעילות הפוליטית הבינלאומית המופנית נגד מדינת ישראל במטרה להחליש את אחיזתה במקומות הקדושים. למעשה, כל הארגונים המתיימרים להיות אובייקטיביים ולפעול בעד השלום וזכויות האדם מחזיקים בערכים נוצריים, שבראשם הרחמים. דבר זה מסביר מדוע הם מעניקים תמיכה פוליטית אוטומטית לאויבי ישראל, אשר הפכה בעידן האחרון למדכאת הרשמית של המקופחים והחלשים של המזרח התיכון.
את כתר החולשה מחזיקים בימינו העם הפלשתיני ובני האדם החיים בעולם השלישי – ואלה נהנים בשל כך ממשאביו של העולם הנוצרי, אשר די בחולשה מוצהרת כדי להפכו לרחמן עד כדי התעלמות מוחלטת מצדק. במיוחד בולט הדבר במקרה של היהודי, שאת לחיו השניה מפנה הנצרות למוסלמי.
אוהד קמין