מבחר עקרונות למלחמתה של מדינה צודקת

 

מבחר עקרונות למלחמתה של מדינה צודקת

מאת: משה קרוי

שר צבא במדינה צודקת יהיה אחראי למניעת פגיעה באזרחי המדינה על ידי כוחות מזויינים הפולשים מבחוץ. הוא ייבחר לתפקידו על פי מצע אשר יתייחס להתחייבויותיו כלפי האזרחים ולדרך בה יממשן.

העקרון ביסוד מדיניות הגנה זו יהיה הבא: מלחמה היא תמיד תוצר החלטתו של פושע שנעשה לראש מדינה. אדם זה בלאו הכי איבד את זכויות האדם שלו בדרכו הפוליטית (בה ביצע פעולות רבות של פגיעה בזכויות האדם, כמו: פעולות של חקיקה בלתי אובייקטיבית ופעולות לכפיית חקיקה זו). אין סיבה שמאות אלפי חיילים חפים מפשע ימותו בגלל אדם כזה, והוא עצמו יישאר האדם היחיד שלא יינזק על ידי החלטתו הפושעת. הריגתו של איש כזה היא פעולה מוסרית, במובן המלא של המלה: היא מביאה את תוצאות המלחמה אל אותו אדם שבחר בה. הוא היחיד אשר ישא בתוצאות החלטתו. יורשו, קרוב לודאי, ישקול את ההחלטה לפתוח במלחמה בזהירות רבה יותר: הוא יודע שבין אם צבאו יצליח ובין אם יושמד, הוא עצמו לא יחיה לראות את התוצאות.

על שר הצבא להבטיח הגנה לאזרחי מדינתו מפני פלישה. כל אדם המשתתף בכוח הפלישה, אפילו בעל כורחו, הוא פושע. נכון, הוא פודע הנדחף לפשעו על ידי איום ברובה, אך אין כל סיבה שאנשים חפים מפשע יפגעו מכך. לכן, העקרון היסודי לטיפול בכוחות הפלישה הוא חיסולם הטוטלי. למטרה זו כל אמצעי יעיל הוא כשר. אין שום שיקולים "הומניים" או שיקולים של "משחק הוגן" במלחמה. זה הבוחר בכוח כאמצעי להשגת מטרותיו – ילמד את תוצאות בחירתו על ידי עימות עם המיצוי הקיצוני של עקרונו: השמדה טוטלית.

טכניקה אחרת לטיפול בכוח פלישה היא חיסול פיזי של מפקדיו. כוח צבאי בלא פיקוד מתפורר ומאבד את יכולתו.

הצעה למצע של שר הגנה:

יסוד של מדיניות ההגנה יכלול שכירת שירותים של שלוש סוכנויות: סוכנות ביון פרטית, אשר תפקידה יהיה לדווח לשר הצבא על כוונות תוקפניות של מנהיגי מדינות בוזזים שכנות; סוכנות רצח פרטית, אשר עובדיה יהיו רוצחים מקצועיים, ותפקידם יהיה להרוג את מנהיגיהן הפוליטיים של מדינות המתכננות התקפה על המדינה הצודקת, וזאת בהתאם לדרישת שר הצבא השוכר את הסוכנות הזו; סוכנות להגנה מפני פלישות, באמצעים מתאימים (נשק גרעיני טקטי, חיידקים, גאזים וכיו"ב.)

מתוך ספרו של ד"ר משה קרוי

"חיים עפ"י השכל"

(משה קרוי ז"ל היה פילוסוף ישראלי. העולם האקדמי הישראלי לא התמודד מעולם כראוי עם התיאוריות שלו. בשל סיבות שונות, פוליטיות מעיקרן, הוא הוקע והושמץ על ידי רבים בציבור, בחסות השתיקה האקדמית שהסירה ממנו כל תמיכה ולגיטימציה, כשהיא מסתייעת, לצורך זה, בשערויות לא רלוונטיות מחייו הפרטיים).

נתונים נוספים