אקדמה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 885
אקדמה:
הקשר בין הפילוסופיה של אין ראנד למסורת היהודית: מבוא למחקר
הדברים שלהלן הם סיכום ותוצר של עבודת מחקר שאותה ערכתי כתלמיד הפילוסופיה של אין ראנד, הפילוסופיה האובייקטיביסטית, וע"פי פילוסופיה זו, במושגי היסוד של היהדות. על אף שאני חוקר נושא זה במשך למעלה מעשור, לא הגעתי למסקנה חד-משמעית לגבי אפשרות שילוב בין שתי מגמות אלה, אך גיליתי התאמות ערכיות רבות ביניהן.
בתמצית ראשונית, להלן (לפי מפתח פילוסופי) ההתאמות הקיימות בין נושאי ומושגי יסוד בפילוסופיה של אין ראנד לבין נושאים במסורת היהודית, אשר לגביהם מצאתי הסכמה מוחלטת בשתי השיטות/מגמות:
מטפיסיקה:
מציאות אחת. א היא א (אהיה אשר אהיה) – חוק הזהות.. אובייקטיביות.
אפיסטמולוגיה:
השכל כידיעה האנושית של המציאות. דיון, מחשבה ולימוד המציאות בהתאמה ללוגיקה ובאמצעות עובדות המציאות. שיפוט אובייקטיבי. לשון אובייקטיבית.
אתיקה:
פעולה למען העצמיות. תיקון אישי. הנחיות לפי חוקי המציאות לפעולת היחיד למען חיים טובים עלי אדמות. חיים טובים המוכוונים לפעולה למען הטוב, השמחה, ההנאה ואושרו של האדם.
פוליטיקה:
חירות. קפיטליזם. זכויות האדם והקנין. חשיבות הכסף ומשמעות העושר. שיטה חברתית של הסכם. עדיפות השלום. איסור גניבה ושאיפה לרכוש האחר.
אסתטיקה:
מיתוס כביטוי לערכי יצרנות, בחירה וגבורה. בניה, מוסיקה ושירה כחלק מחיי הרוח המקודמים למטרות של קדושה.
מנקודת המבט של תלמיד הפילוסופיה של אין ראנד, די בכך שאין במסורת היהודית שום סתירות עקרוניות מבחינה הגיונית, כדי שלא לדחות אותה על הסף, שלא לדבר על מקבילות ברורות בתחומי יסוד רבים כל כך, אף כי אין די בכך כדי להצדיק את אימוצה של זו כדרך חיים.
מאידך, חשוב להדגיש – ושוב, מנקודת המבט של האובייקטיביזם – כי אין בכך כדי למנוע מבני אדם להתקרב אל המסורת היהודית או אף לקבל עליהם חיים במסגרתה, שכן זו זכותם היסודית האנושית. דברים אלה צריכים להיאמר בשל היחשפותן, בין תלמידי אין ראנד, של נטיות לפגיעה בזכויות יסוד מסוג זה.
עבודה נוכחית זו היא ראשונית ושלדית וזאת בשל ההיקף העצום של הידע המעורב בנושא היהדות, שהיא תנועה אנושית-תרבותית בת אלפי שנים ששרשיה בתקופה שלפני הולדת הפילוסופיה. ככזו, מהווה עבודת-מחקר זו מבוא פילוסופי, המציג את בחינת מושגי היסוד של היהדות מנקודת מבטה של הגות רציונלית.
הסיבה להתחלת עבודת המחקר הזו היא הצטברות כמות גדולה של עובדות המצביעות, בהתאם למדדים אובייקטיביסטיים, על מידה בולטת של ערכים חיוביים בהסטוריה ובתיאוריה של היהדות. הפילוסופיה של אין ראנד היא אתאיסטית וככזו היא דוחה את הדת ואת מושגי היסוד המקובלים שלה: אלוהים, על-טבעיות, נסים וכיו"ב. לכאורה, אמונת היהדות בערכים אלה די בה כדי לדחותה מבחינה רעיונית. אך למעשה, אף שהיהדות אכן מחזיקה ביסודות אלה, הדרך לראות את הנושא מוטעית בשל אי ההבנה שקיימת בצד הממסד האקדמי לגביהם; למעשה, מן המחקר שערכתי בנושא זה עולה כי מושגיה של ראנד, ועל כן יסודות הפילוסופיה שלה, מובנים שלא כהלכה על ידי רוב החוקרים והם שונים מאד מן הדרך שבה מבין אותם היום העולם הפילוסופי.
שוני זה חושף גם טעויות שיפוט רבות שנעשות היום על ידי הממסד הלא-דתי לגבי היהדות, אשר מקורן בזיהוי לא נכון של עובדות לגבי הדת היהודית בפרט ולגבי דתות בכלל. המחקר בדבר המעמד הפילוסופי של הדת היהודית, בשלבו הנוכחי, שופך, לדעתי, אור חדש על המעמד הפילוסופי של נושא הדת. בהתאמה לכך יש מקום לעדכן את ההתייחסות האובייקטיביסטית לעובדות הקשורות בדת. דבר זה נובע מהישענותה של אין ראנד על מושגי יסוד פילוסופיים שמקורם בעולם האקדמי המערבי, המבוסס על תמלילים ומונחים המתורגמים כבר במקורם באופן כושל, במיוחד כאלה המתבססים על שפות אירופאיות ששאבו מלטינית.
בשל השתלשלות זו נוצרו מספר טעויות הבנה עקרוניות בטרמינולוגיה הפילוסופית, שיש להן השלכות גם על דרך ההבנה של האובייקטיביזם. בהקשר זה יש מקום להדגיש כי לא מדובר בטעות או בכשל בעקרונות היסוד של הפילוסופיה של אין ראנד כשלעצמם אלא במידה שבה הם מבוססים על אי הבנה של עקרונות הדת המקובלים בעולם הפילוסופיה, האופייניים לתכנים לא יהודיים.
על אף האתאיזם שלה, אין הפילוסופיה של אין ראנד מחזיקה ביסוד המכריז על שלילת הדת ו/או מושגיה באופן גורף. ואף כי ניתן להסיק גישה שלילית כלפי הדת הן מהעמדה האתאיסטית והן מעקרונות היסוד של גישתה, הדוגלת בשכל ומתנגדת לאמונה ולמיסטיקה, המהווים את הבסיס לדתות רבות, קיימים בגישת ראנד לדת גם מגמות חיוביות, המצביעות על זיהויה ערכים חיוביים הקיימים בהן.
אל שלילתה של אין ראנד את חוסר הרציונליות של הדתות ואל גישתה האתיאיסטית, יש להתייחס כנובעות מהנחות היסוד של הפילוסופיה שלה, המבוססות על הקשר ידע עובדתי מסויים שהוא הקשר הידע המערבי-נוצרי בנושא. הקשר זה איננו מתאים לכל דת – ובמיוחד שלא ליהדות, כפי שנמצא במחקר שנערך בשנים האחרונות על ידי.
מבחינתי, חשף מחקר זה ידע חדש שלא הוחזק בידי אין ראנד, והיווה הרחבה של ההקשר העובדתי של הידע שהיה בידה, כלומר: הכנסת ידע חדש שנתווסף להבנתי את המסורת היהודית ואשר לא היה ידוע לי כאשר למדתי את הפילוסופיה של ראנד לראשונה - וכנראה גם לא לאין ראנד כשניסחה את מסקנותיה. הרחבה זו של ההקשר העובדתי הנוגע ליישום פרטי איננה פוגעת בעקרונות העומדים ביסוד השיטה הפילוסופית שלה. יתרה מזו, כל מסקנותי החדשות ביחס למסורת היהודית נוצרו על יסוד גישתה של אין ראנד ובהתאם לכללים שקבעה.
הרחבת ההקשר העובדתי איננה מחייבת שינוי מסקנה בכל מקרה, כי העובדות הנוספות יכולות להיות כאלה שלא תשפוכנה שום אור חדש על הענין, אבל כשהרחבה זו מציגה פן עובדתי עקרוני שלא היה ידוע לפני כן מחוייבת בדיקה מחודשת של המסקנה. ע"פי האובייקטיביזם ידע עובדתי חדש איננו סותר ידע ישן אלא מתווסף עליו, מבהיר אותו ומסייע להעמקה נוספת שלו. כזהו המקרה הנוכחי; הידע החדש שאציע לגבי היהדות איננו שולל את היסודות הפילוסופיים האובייקטיביסטים וגם לא את המסקנות העקרוניות האתיאיסטיות, הפרו-רצתיונליות והאנטי-מיסטיות הנובעות מהן מבחינה לוגית, אלא מוסיף עובדות המעידות על כך שהרעיונות העומדים ביסוד היהדות שונים במהותם מן הפירוש המקובל להם בחברה ושמהותם האמיתית איננה נמצאת בסתירה לגישת אין ראנד.
יתרה מכך: בהקשר המחקרי שאותו ביצעתי נתגלה לי כי היהדות מעניקה חיזוק לגישת אין ראנד. דבר זה נובע מכך שמעמדם הפילוסופי של מושגי היסוד של היהדות הוא, למעשה, תוצר אובייקטיביסטי, כי הוא נבע ממחקר שנעשה על פי עקרונות הפילוסופיה של אין ראנד במטרה להפריד בין האמת והשקר, הרציונלי והמיסטי, המציאותי והסותר. מחקר זה בוסס על ההנחה שהפילוסופיה של אין ראנד היא השיטה הפילוסופית המתקדמת ביותר וככזו היא הכלי המתאים ביותר למחקר אינטלקטואלי.
בהקשר זה יש מקום לציין כי אף שאני חסיד שיטת אין ראנד, בחירתי בהצגת הפילוסופיה שלה כאמת מידה נוכחית למחקר זה איננה מבוססת על גשה רגשית-סנטינטלית אלא אובייקטיבית לגמרי: לדעתי הצליחה שיטתה של ראנד "לעשות סדר" פילוסופי בבעיות שהעסיקו הוגים במשך דורות, ולפיכך מהווה הפילוסופיה שלה מכשיר ממדרגה ראשונה לבירור האמת ולעיגונה מבחינה פילוסופית.
הפילוסופיה של אין ראנד, שהיא השיטה הפילוסופית המתקדמת ביותר בהסטוריה האנושית, מאפשרת בפעם הראשונה מאז הולדת הפילוסופיה לבחון את הערכים הפילוסופיים והמדעיים שבדתות בכלל וביהדות בפרט. בהקשר זה היא מאפשרת ניתוח של מרקמי ידע מורכבים, פירוק עיסקות חבילה רעיוניות-רגשיות והפקת ידע טהור לצרכים המעשיים של חיי האדם ולאושרו עלי אדמות. חשיבות דיון זה היא בגילוי כמות עצומה של ידע אובייקטיבי אשר אפשרות ההנאה ממנה נשללה עד היום מן האנושות בשל הדרך שבה הוסווה על ידי גורמים בעלי ענין שכיוונו את פעולותיהם כדי לטשטש את ייחודיותה של היהדות.