טעמי המצוות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 721
טעמי המצוות
ברית-מילה, הנאה ורווח
בדיון הרדיו שלו בנושא ברית-המילה תקף דר' פיקוף את ברית-המילה היהודית כשלילית מבחינה מוסרית.
הוא טעה. טעותו נובעת קודם כל מהנחת היסוד שלו, שהוא יכול לפרש את טעמה של המצווה על יסוד של ידיעה חלקית, כאשר אין הוא יודע את מלוא ההקשר שנוגע לה, ואשר רק על יסוד ידיעה כזו ניתן להגיע למסקנה מסוג זה.
הרי אין בעובדת אי הנעימות הכרוכה במילוי המצווה כדי לקבוע שאין היא מוסרית, שכן מכירים אנו במציאות פעולות מוסריות רבות שיש בהן אי נעימות ובכלל, אי הנעימות - כמו כל טיפול רפואי - איננה אומרת שמדובר באי מוסריות.
אך יש בהצהרתו של פיקוף כדי לחשוף הן את הידע שיש לו לגבי היהדות, שהוא מוטעה והן את היות מצב הידע הקיים היום במאגרי הידע של אנשי הממסד האובייקטיביסטי רעוע לחלוטין.
הטעות של פיקוף בנושא ברית המילה משקפת את ההבדל העקרוני בין גישות היהדות לנצרות-איסלם ואת הניגוד בין עובדת קרבתה של היהדות לאובייקטיביזם ומאידך ריחוקן של הנצרות-איסלם ממנו: בזמן שפיקוף מניח (על יסוד הנחה שברית המילה גורמת להפסדו של האדם) כי מצוות היהדות לגבי ברית המילה מבוססת על שאיפה להפסדו של היחיד, גישתה האמיתית של היהדות מבוססת על שאיפה לרווח אישי.
מתוך הנחת יסוד שהדת מכוונת נגד התענוג המיני האנושי ועל יסוד תיאוריה הטוענת שברית-המילה משרתת כוונה זו בהחלישה את ההנאה המינית, מפרש פיקוף את מצוות ברית-המילה כמכוונת נגד ההנאה המינית. דבר זה גם נתמך, כמובן, בכך שהדתות הנוצרית והמוסלמית גם יחד מציבות על ההנאה המינית סייגים חמורים ואף מוקיעות את ההנאה המינית, ביחד עם שאר ההנאות האנושיות של "העולם הזה". אך, בניגוד גמור לתפישה הנגד-הנאתית המובהקת של הנצרות והאיסלם, היהדות מאשרת מוסרית את ההנאה, רואה אותה כחלק הכרחי בעולמו של האדם ומצדיקה אותה במיוחד בעולמו של הצדיק, כביטוי של שכרו על מעשיו הטובים.
בהתאמה לכך, אין היהדות מסבירה את ציווי ברית-המילה ככזה שנוצר כדי להחליש את ההנאה המינית או כל הנאה או רווח אחרים של היהודי. למעשה, אין היא מסבירה כלל את הטעם לברית המילה – כמו את טעמיה למצוות אחרות – על יסוד הנאה או סבל ברמה החושנית.
האם די בכך כדי להצדיק את המצווה? לא, כמובן שלא. אך גם אין די בתיאוריה המוצגת על ידי ד"ר פיקוף בהקשר זה כדי להוקיעה. יש חשיבות בהצגת טעות טיעון לוגית ומציאותית זו, אשר בולמת את ההתפתחות המחקרית האובייקטיבית בתחום מסויים זה; אם נכשלים במלכודת העובדתית והלוגית שאליה נפל פיקוף מוחקים, מיידית, על אותו יסוד, את כל שאר המצוות ואת היהדות ביחד עימן. אך אם אין נכשלים בכך - ויתרה מזו: אם יש מקום לראות את מצוות היהדות ככאלה שמביאות לאדם רווח, אז יש גם הצדקה אנושית לביצוע מחקר מעמיק במה שעומד מאחורי מצוות היהדות.
בימינו, כשיודעים אנו כי מחקרים אובייקטיביים מגלים שאין בני העם היהודי נחותים בשום דרך יחסית לבני עמים אחרים מבחינת אפשרויות ניצול ההיבטים הגופניים שלהם, שקיומם כבני אדם מצביע על בריאות גופנית ורוחנית כאחד, באין כל סימנים חד-משמעיים המצביעים על חסך של הנאה בחייהם, וקל וחומר שלא כזה שיצביע על קיום המצוות כגורם לפגיעה כלשהי בהנאה או בתהליכי החיים, אין לנו יסוד לראות את קיום המצוות כמהווה איום ממשי כלשהו על הנאת החיים היהודית.
ובנושא של מצוות ברית המילה היהודית, מעניין לציין כי מחקרים שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים בעשורים האחרונים גילו כי ישנן מחלות נשים הקשורות לאברי המין, כמו סרטן צוואר הרחם, שנשים יהודיות לוקות בהן הרבה פחות ביחס לנשים לא יהודיות - ולא מן הנמנע שסיבת הדבר קשורה להבדל הקיים בין יחסי מין המערבים גברים שנימולו לכאלה שלא נימולו. חומר למחשבה.