כשל תפקודי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 662
כשל תפקודי
גילוי דעת: החמצת הקשר האפשרי בין היהדות והפילוסופיה של אין ראנד
בהסטוריה האנושית, שבה נדיר ביותר למצוא התאמה בין שיטה הגותית לבין מסורת דתית, נראה שיש מקרה אחד שבו יש התאמה שלמה בין פילוסופיה לדת: זהו המקרה של הקשר האפשרי בין הפילוסופיה של אין ראנד ליהדות; שתיהן, כל אחת בדרכה ומנקודת המבט הייחודית האופיינית לשדה-הפעולה שבו היא פועלת, מעלות על נס ערכים דומים. אלה כוללים את קיומה של אמת מוחלטת, הניתנת לידיעה אנושית, מציאות חיובית ועולם טוב – ואת תפיסת האדם כיצור יחידאי (אינדבידואלי), נבון ויצרני, שהוא בעל זכויות לחיים, חירות וקנין. בהסטוריה של הפילוסופיה מהווה הפילוסופיה החדשה יחסית של אין ראנד תופעה ייחודית בכמה מובנים: בין היתר, בכך שהיא מבטאת את ייחוד האדם הן מבחינת טבע רוחו והן מבחינת נטייתו למימוש עצמי יחידאי, המהווה תנאי לאושרו. גישה זו משתלבת עם המסורת היהודית, שקיימת ביסוד העם היהודי, אשר מעודדת את מימוש יכולתו הרוחנית היצרנית של היחיד, תוך שמירת זכויותיו. בניו של עם זה, המייצגים יכולת אנושית מיוחדת, תרמו רבות כיחידים וכקהילה לקידום האנושות במשך הדורות הרבים של קיומם.
לאור אלה נראה שהפילוסופיה של ראנד והמסורת היהודית תואמות זו את זו בכך ששתיהן תומכות בקיומה של חברה אנושית צודקת, המבוססת על יצרנותם היחידאית של בניה. בין היתר, משתלבות זו בזו הדת היהודית והעם היהודי, הקיימים כבר במשך דורות רבים, עם הפילוסופיה של ראנד, הקיימת פחות ממאה שנה: בכך ששתיהן נלחמות נגד הגזל והשוד המאיימים על האנושות היוצרת. בעולם של היום נראה שניתן לראות בזיווג זה משום סיוע משמעותי למלחמה המתחוללת בו. אך האם ניתן לראות באמת, לאור שילוב והתאמה אלה, את היהדות ואת אין ראנד כמשלימות זו את זו?
סביר שהתשובה לכך תימצא רק אחרי חקירה פילוסופית יסודית, אשר תבחן את הנושאים הראשיים הנוגעים לדבר, אך נראה שבגלל כשל חמור בתפקודו של מוסד אין ראנד, המייצג הראשי של הפילוסופיה שלה בעולם, אין המתמחים שעומדים לרשותו מחזיקים היום ביכולת לבצע חקירה זו.
זה למעלה מ-15 שנה שאני חוקר את הקשר בין הפילוסופיה של אין ראנד ליהדות. בשנים האחרונות רואה אני דמיון בין מעמדם בתרבות האנושית של היהדות ושל רעיונות אין ראנד; מבחינה פוליטית הולך ומתערער מעמדם של ערכי היהדות ושל העם היהודי בעולם ומבחינה אקדמית שקועה הפילוסופיה החשובה של אין ראנד בביצה רעיונית, כאשר המוסד המרכזי המנהל את מורשתה העולמית מתמקד כמעט לחלוטין ביישומי ההיבט הפוליטי של משנתה, תוך התעלמות מן השאר. דמיון זה בין מצבם העכשווי של ערכי היהדות למעמד משנתה של אין ראנד איננו מקרי – במיוחד על רקע הקשר בין שניהם, המצביע על אפשרות ברורה של התאמה ושיתופיות אפשריים ביניהם.
בהתאמה לכך מצביעים ממצאי בבירור לא רק על קיומו של קשר הדוק בין ערכי היהדות לבין ערכי הפילוסופיה של אין ראנד אלא גם על קיומו הפוטנציאלי (בכוח) של עתיד משותף לשתי המגמות, שבו תשלים כל אחת מהן את חברתה; בקשר זה יש כדי לתמוך הדדית הן, מחד, בהתקדמות ההכרה הציבורית לערכה של פילוסופיה זו והן, מאידך, בהצגתם של ערכי היהדות כלפי כל העולם התרבותי באופן שיש בו כדי לחזק את מעמדה בעולם. לפיכך לא מן הנמנע שקיים עתיד בעל חשיבות רבה לכלל התרבות האנושית בתנועה משותפת שבה יתנו המסורת היהודית והפילוסופיה של אין ראנד יד זו לזו.
נראה שהערכים החופפים בין היהדות למשנת אין ראנד מתאימים זה לזה במיוחד בשלוש התחומים הראשיים, שעליהם נסב העימות העכשווי המתחולל בעולם: א. ההתפתחויות בעימות הבין-דתי והפוליטי הגלובלי, במיוחד לאור התפקיד המרכזי שיש בהם לסכסוך המזרח תיכוני. ב. המשבר הכלכלי הכלל-עולמי, שבו עלה על הפרק לאחרונה ביתר-שאת מעמדו של הרעיון הקפיטליסטי, אשר הודגש על רקע הקידמה הטכנולוגית והתפתחות השוק העולמי. ג. התהליכים הפילוסופיים והרעיוניים המתחוללים בשדות הידע, המוסר, התרבות והאמנות בעולם כולו, המשמשים כזרזים וכמגבירים של העימותים הרעיוניים והערכיים הבין-תרבותיים. בכל התחומים המקיפים הללו נראה שיש למסורת היהודית ולפילוסופיה של אין ראנד עמדות קרובות שיש להניח כי ניתן לאחדן לצורך חיזוק הדדי.
כתלמיד הפילוסופיה של אין ראנד הגעתי להחזיק במסקנות אלה לאחר מחקר שהחל לפני כעשרים שנה. חלק ממחקר זה, שכלל זיהוי דמיון בין ערכי מסורת היהדות לתורת ראנד, התרחש תוך כדי פעילותי עם קבוצת שותפים רעיוניים והעלה בשלביו הראשונים שאלות לא פשוטות לגבי מה שנראה, בתחילה, כניגוד בין שתי הגישות - במיוחד בנושא היחס שבין האמונה היהודית הדתית לבין האתאיזם שקיים בפילוסופיה של ראנד. לפני כחמש-עשרה שנה, כשהתגבשו הדברים לכדי שאלות משמעותיות לצורך קבלת תשובות ראויות אך טבעי היה לפנות אל ראשי המוסד שעסק בשימור והפצת מורשת אין ראנד, שבראשו עמד אז ד"ר לאונרד פיקוף. לפיכך, מתוך הערכה של יכולתו הפילוסופית של מר פיקוף, תלמידה וממשיך דרכה של אין ראנד ומתוך הכרה בזכותו של הממסד שבראשו עמד לייצג את עמדת אין ראנד, ניסיתי ליצור קשר עימו ולהפנות לו מספר שאלות הנוגעות לסוגיות הנ"ל.
נסיונותי אלה, שארכו למעלה מחמש שנים, לא רק שלא צלחו אלא שאף הביאו, כנראה, לניתוק לא מובן ביני ובין חברי לבין מוסד אין ראנד, שקיים עד היום. תהליך ניתוק זה התחיל כנראה בכך שמסיבות לא ברורות, שאני יכול רק לשער, לא נתקבלה כבר בביקורי בארה"ב בשנות התשעים המוקדמות בקשתי להיפגש אישית עם מר פיקוף לצורך שיחה. מאוחר יותר ניסיתי להעביר לו מסרים בנושא, שאותם הפניתי דרך מיכאל ברלינר, מנהל מכון אין ראנד שפגשתי בארה"ב ואח"כ בישראל. עד היום אינני יודע מה עלה בגורלם של מסרים אלה, אך עובדה היא שיחסו של המומחה הבכיר ביותר לפילוסופיה של אין ראנד לסוגיות הליבה הנוגעות לנושא הקשר האפשרי בין המסורת היהודית לבין הפילוסופיה של אין ראנד – ואולי אף האיחוד ביניהן - נותר, מבחינתי, סתום עד היום.
מכתבים ששלחנו בתקופה זו אני וחברי כדי לחקור את הסיבות לניתוק הבלתי מוסבר ו/או כדי להשיב דברים על כנם הן למיכאל ברלינר והן לירון ברוק, המנהל החדש של מוסד אין ראנד, נותרו ללא מענה עד היום. במעקב שאני עורך בשנים האחרונות אחרי פעילותו של מוסד זה אני מגלה התעלמות גמורה – או, נכון יותר, אי יחס – מכל עיסוק בנושא המהותי של העימות הבין-דתי ובמיוחד בנושא מוסר ההקרבה הנוצרי ביסודו, אשר מתבטא באלטרואיזם, שאותו ראתה אין ראנד כמושא מרכזי להתנגדותה. למותר לציין שלא ניתן להתעלם, בהקשר זה, מלראות את ההתנגדות הדתית של הנצרות לקנין הפרטי כהשלמה למוסריות האלטרואיזם-סוציאליזם של זמננו וכניגוד לקפיטליזם, המתבטא ביהדות. אך אולי מה שחמור מכל במצב שנוצר הוא הכשל התפקודי של מוסד אין ראנד מבחינה פילוסופית, שבו נכשל המוסד מלתפקד כמוסד שאמור לייצג את עמדת הפילוסופיה של אין ראנד.
מבחינת הפילוסופיה של אין ראנד, התנאי היסודי לבדיקת אפשרות מיזוג המגמות בין ערכי היהדות לאלה של אין ראנד הוא בחינת ערכים פילוסופית יסודית שצריכה להתבצע באמצעות אלה שמחזיקים הן בידיעה הטובה ביותר של תורתה והן בכוח התבוני שמסוגל לבחון את האפשרות המעשית של איחוד מסוג זה. אך נראה שבשל הכשל התפקודי החמור שניבע במוסד אין ראנד ביחס לנושא, אין היום ברשות העומדים בראשו הידע המתאים לכך. אני, שלפי הידע שבידי מחזיק בקרבה הגדולה ביותר שידועה לי לנושא, מעולם לא קיבלתי מידע שמאפשר לי לדעת אם בכלל ידוע הענין לאחד מאנשי המקצוע המייצגים את המוסד. מעולם גם לא קיבלתי ממנו יחס עניני כלשהו לגבי נושא זה - וגם אם גישה זו כלפי מייצגת אי הסכמה עם עמדתי, היא לא הוגדרה ככזו וקל וחומר שלא נומקה..
עובדת היותה של סתירה בין הפילוסופיה של אין ראנד למסורת היהודית בלתי הכרחית נתגלה על ידי ועל ידי חברי כבר לפני למעלה מעשר שנים, כאשר עמדתי בראש הפעילות של קבוצת "הפילוסופיה של אין ראנד בישראל", אשר עסקה בהפצתה של פילוסופיה זו בישראל בשנות השמונים והתשעים של המאה שעברה. במסגרת פעילות זו עמדנו בקשר של שיתוף פעולה ידידותי עם מוסד אין ראנד. על רקע זה, הכשל התפקודי של המוסד, שהגיע לשיאו לפני כעשר שנים בניתוק הקשר עימנו, התבטא בשני נושאים עיקריים: א. התייחסות בלתי ראויה ופוגעת מבחינת סדרי ניהול תקין ויחס בין-אנושי לא הוגן. ב. חוסר ההתמודדות, ההתחמקות וההתעלמות הרעיוניים של מנהלי המוסד עם הנושא.
הניתוק בין מוסד אין ראנד לבינינו, שהפסיק, כאמור, קשר של יותר מעשור של יחסים ידידותיים לא נומק מעולם באופן מפורש. גם אם נגרם ניתוק זה, כפי שניתן, אולי, לשער בשל חששם של מייצגי הפילוסופיה של אין ראנד בארה"ב מההתקרבות ליהדות של תלמידי הפילוסופיה של אין ראנד בישראל, לא היה בסיס עובדתי אמיתי לכך – ובוודאי שלא משום הצדקה לפעולה חד-צדדית מסוג זה. במונחים של יחסי אנוש פגעה פעולה זו של מנהלי מוסד אין ראנד הן בקשר החברי שבינינו והן בתשתית הפעולה המשותפת אשר סייעה בהפצת רעיונות אין ראנד בישראל במשך תקופה ארוכה.
אך, כאמור, הדבר החמור מכל בכשל זה של מוסד המייצג פילוסופיה הוא המחדל הפילוסופי, שהתבטא בחוסר ההתמודדות הרעיונית של מנהלי הממסד עם הנושא שעל הפרק מאז ועד היום; בהקשר זה, מה שבו בחר מוסד אין ראנד, האמור לשמור על עניניה של הפילוסופיה שלה ולייצג אותה בעולם, הוא בגדר פעולה של בגידה באין ראנד. זוהי המשמעות המעשית של ההתעלמות מהשאלות שהעליתי – ואם נגרם הניתוק מצידו בשל עמדותי (לכאורה) יש בכך משום גישה חסרת כבוד כלפי .
מעבר לכבוד שראוי היה לנהוג בי כמי שעשה רבות כדי לתמוך בערכי הפילוסופיה של אין ראנד במשך זמן רב, אין זה מוצדק מצד מוסד אין ראנד לנקוט בדרך לא מכובדת כלפי אדם המחזיק בגישה שאינה עולה בקנה אחד עם פילוסופיה זו – וקל וחומר כאשר מדובר בהתייחסות אל תלמיד פילוסופיה זו ללא נימוק או הסבר, שלא על יסוד עובדתי מוכח ומבלי לאפשר לו זכות להתגונן. הבעיה, כאמור לעיל, איננה מסתכמת בזו של כבודי האישי אלא בכך שבהתייחסות זו כלפי פגע מוסד הפילוסופיה של אין ראנד לא רק בי אלא במורשת אין ראנד, שאותה הוא אמור לייצג.
מבחינה עקרונית, שומה על ארגון המייצג גישה רעיונית מסויימת, להתעמת עם גישות שאינן מקובלות עליו בדרך רעיונית ולא באמצעות ניתוק מגע. אם באמת נוצרה, מבחינתם של מנהלי מוסד אין ראנד, בעיה כלשהי עם מה שראו כעמדתי היתה חובתם הפילוסופית (אם לא האנושית-חברית) להציג בנושא התנגדות פילוסופית ענינית ולאפשר לי, כמו שראוי בכל תהליך עימות שבו מעורבים בני אדם תרבותיים, לפחות להבין את צעדם אם לא להציג הגנה. מנקודת המבט של הפילוסופיה של אין ראנד מהווה הפעולה שבה בחרו לנקוט בהקשר שלי לא רק משום חוסר כבוד כלפי כאדם אלא אף צורה של אלימות לא-מוסרית, שכן מעולם לא פעלתי בדרך שהיה בה כדי לפגוע בזכויותיו של איש מן המעורבים, אשר תצדיק, אולי, פעולה של הגנה עצמית על זכויותיו באמצעות פגיעה בזכויותי.
אך על אף הנזקים האובייקטיביים הגדולים שנגרמו לי ולחברי ב"פילוסופיה של אין ראנד בישראל" כתוצאה של פעולות (או מחדלי) פיקוף, ברלינר או ברוק (כולם יחד או חלקם), מה שעומד על הפרק איננו הבעיה הפוליטית של מערכות היחסים הפרטיות בין חברי "הפילוסופיה של אין ראנד בישראל" לבין הנהלת מוסד אין ראנד, אלא עובדת היעדר התשובות הראויות לשאלות שהוצגו לפניהם, שכן חשיבותו של הנושא רחוקה מלהיות "אקדמית" ו"מופשטת", אלא נוגעת לעניני הקיום המציאותיים.
בשל הכשל התפקודי של מוסד אין ראנד כחלק של הממסד האחראי על סיפוק תשובות ראויות לשאלות העולות בהקשר של הפילוסופיה של אין ראנד, וזאת כחלק מייצוגה של הפילוסופיה של אין ראנד כלפי הציבור, נותרה יתומה במשך למעלה מעשר שנים סוגיית הקשר האפשרי בין היהדות לפילוסופיה של אין ראנד. בהקשר זה נותרו ללא מענה או תגובה הולמת נושאים חשובים רבים ואנחנו, תלמידי הפילוסופיה של אין ראנד בישראל, לא רק שלא קיבלנו תשובות שסיפקו את מבוקשנו אלא שגם לא נודע לנו אפילו באם הדבר הגיע לידיעתם של אנשי המקצוע הבכירים של הפילוסופיה של אין ראנד. על רקע ההתרחשויות הפוליטיות המסובכות המתרחשות בשנים האחרונות ועל רקע העימות הקבוע עם קושיות וסוגיות העולות מן הציבור, שעימן אנו נאלצים להתעמת מבחינה פילוסופית, מזעזע לחשוב שיתכן מצב שבו, בזמן שאנו בישראל מתחככים בבעיות אקטואליות שבהן חוברות הפילוסופיה והמסורת, אין ד"ר פיקוף, הנחשב על ידי רבים כממשיכה ויורשה של אין ראנד, יודע כלל על קיומן של בעיות אלה או על הניתוק שנגרם בין המוסד לתלמידי הפילוסופיה של אין ראנד בישראל – וזאת, כמובן, בהנחה ששתיקתו מבוססת על אי ידיעתו.
בכל מקרה, מכיוון שאנו בישראל לא שקטנו על שמרינו והמשכנו לפעול במסגרות רעיוניות ופוליטיות לקידום ערכי הפילוסופיה של אין ראנד שימש חוסר זה בתמיכה פילוסופית מצד מוסד אין ראנד גורם מחליש, אשר פגע ביכולתנו להציג את הפילוסופיה בצורה ראויה בהקשרים של דיון, כאשר היו אלה נחוצים לצרכי מאבקים פוליטיים שנגעו להגנה על ערכים כמו זכויות האדם.
במשך השנים הרבות שבהן נסמכנו על מוסד אין ראנד לצורך הדרכה, שימש זה עבורנו כמנהיג שאותו ראינו כסמכות המייצגת את הפילוסופיה של אין ראנד ידיעתית ואתית כאחד, שכן האמנו באופן טבעי והגיוני שיש למנהליו בטחון בנכונות הפילוסופיה של אין ראנד והם פועלים בהתאם לעקרונותיה המוסריים. לדאבוננו, הוכיח ארגון זה בפעולתו כי אין הוא מחזיק בהצדקה מלאה לייצג את אין ראנד, בשל העובדה שבמקום להתמודד כראוי עם הסוגיות הפילוסופיות שעלו ביחסים בינו לבין הפילוסופיה של אין ראנד בישראל, בחר הוא בניתוק מגע. לכן, מעת שגבר הצורך העניני שלנו בבדיקה מקצועית אמיתית של ההיבטים הפילוסופיים הנוגעים לקשר בין הפילוסופיה של אין ראנד למסורת היהודית הלך ונוצר, בשל הניתוק מצד מוסד אין ראנד, חסך חמור בתקשורת פילוסופית ראויה שיהיה בה כדי לענות על הביקוש. בכך הביא הכשל התפקודי של המוסד לבצורת מלאה בתחום זה.
תוצאת חוסר מוכנותו זו של הממסד הקיים לספק את המתבקש מצד המעוניינים לשמוע את התייחסות אין ראנד ליהדות הביאה להתערערות שליטתו המונופוליסטית בתחום הפילוסופיה של אין ראנד. כפי שמלמדת אותנו תורת הכלכלה החופשית, עקרונות ההיצע והביקוש השולטים בתחום החומר תקפים גם בתחום הרוח וכך הוא הדבר גם בתחום הפילוסופי; המחסור והרעב הקיימים לגבי תשובות ראויות מצד הממסד הפילוסופי לגבי הסוגיות העולות מכל קשת הנושאים של הקשר שבין המסורת היהודית לפילוסופיה של אין ראנד יצרו ביקוש. זה מזמין אליו יצרנים פילוסופיים שיהיו מוכנים לספק לו היצע מקורי – ואולי יימצאו אלה במסגרת הפילוסופיה של אין ראנד בישראל.