אלוהים או GOD

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 779

 

אלוהים או GOD?

הברירה המוצעת בכותרת איננה נהירה לבני אדם רבים, כי הם סבורים שהיא שגויה מכיוון ששני צידי המשוואה זהים. אך אין זה נכון: למעשה, אחד המושגים התובעים חקירה לפחות ברמה של השוואת מושגים הוא זה של אלוהים, שניתן להניח כי מספר משמעויותיו השונות שווה לפחות למספר התרבויות שבהן קיימים אנשים מאמינים.

מושג היסוד אלוהים, כפי שאני מבין אותו היום איננו זהה או מקביל למושג GOD. הדרך שבה אני מבין אותו היא תוצר של אובייקטיביזציה – של הקישור בין הדרך שבה אני מבין את תורת אין ראנד לבין דרך הבנתי את מושג האלוהים על פי היהדות. המסקנה שאליה הגעתי בהקשר זה היא שאין מקבילה מושגית בין GOD לאלוהים. במלים אחרות, מתוך בחינת "חומר הראיות" בנושא מסתבר כי אין בעברית מקבילה למלה GOD ואין באנגלית מושג המתאים ל"אלוהים" – במיוחד אם אנו לוקחים בחשבון את העובדה שאין גם בעברית הסכמה על דרך להגדיר את המושג, כלומר: אין מושג שניתן להציג מול "אלוהים" כדי להבין את מלוא משמעותו.

האם זה כל-כך מסובך או נדיר מבחינה עקרונית?

בכלל לא. נדמה לעצמנו את המושג "קרשנדו", המציין, במוסיקה, התגברות מתמדת של עצמת הנגינה. המושג הוא באיטלקית, כי הוא התפתח עם התפתחות אמנות הנגינה באיטליה, והעברתו לשפות אחרות היתה מהווה בעיה שכמעט איננה ניתנת לפתרון סביר: "התגברות מתמדת של עצמת הנגינה" איננה יכולה להירשם בכל מקום שבו רשומה המלה "קרשנדו" - ולמעט איטלקית אין למעשה שפה שבה יש מושג שמבטא את הדבר. הפתרון לבעיה נמצא בביטולה, כלומר בהכנסת המלה האיטלקית הזרה כמות שהיא לשפה אחרת והשימוש בה בלי להיטרד בכך שהיא שייכת לשפה זרה. כך נוצר המצב שנגנים בכל העולם מתקשרים זה עם זה כך שחלק ממושגיהם איטלקיים.

האם איננו מכירים מלים רבות שאינן עבריות, המהוות חלק משפת הדיבור שלנו? בודאי שכן. אנו מכירים הרבה ובהרבה תחומים – "טלפון", "אנרגיה", "פילטר" ו"סטייק" הם חלק זעיר מהם. למעשה, כל תחום פעילות שמתפתח בתרבות מסויימת מוליד מושגים וביטויים משלו, אשר נובעים משפת המקור שבה השתמשו בהם, אשר מובנים רק בהקשר הפעולה המסויים שהוא אחראי עליו. רבים ממושגים מסויימים אלה, אשר רבים נוהגים לכנות "טכניים", אינם מתורגמים כלל מכיוון שאין בכך צורך.

אך יש ביניהם המתורגמים בצורה לא נכונה. וכאשר מדובר במושג יסוד בעל משקל פילוסופי או מדעי רציני, שאי הבנה לגביו עלולה לאיים בהתמוטטות כללית של מערכות שנבנו עליו, יש לתרגום נכון ערך חיוני.

מושג האלוהים, אולי יותר מכל מושג אחר, נפגע מתרגום לקוי; דבר זה לא נבע מכך שקשה לתרגם אותו אלא, כנראה, מכך שאין לו תרגום. תיאורטית, אלוהים הוא המושג ה"טכני" העילאי: הוא אינו ניתן להעברה וספק אם בכלל ניתן לתפוש אותו באופן מושגי שכן, בהגדרה, הוא כולל את כל מה שקיים במציאות. עובדה זו, כשלעצמה, מהווה הוכחה לוגית לכך שלא ניתן לתפוש אותו במלאות מושגית שבה א תופש את ב, אך אלה שהעבירו את המושג לשפות אחרות – כמו ב"ברית החדשה" של הנצרות – החליטו להציג למולו מלה אחרת, חסרת משמעות.

אין זה המקום לעמוד על מגוון ההשלכות של פעולה זו – אך משמעותה היא שמשמעותו של מושג זה איננה ידועה מחוץ להקשר השימוש היהודי. כדי להבין למה דומה הדבר נתאר לעצמנו עולם של עובדי אלילים, שכל אחד מהעמים בו מאמין באליל המייצג היבט אחד של היקום – ואת מה שיקרה אם כל העמים האלה יקבלו ספר ובו מלה המייצגת, עפ"י מוכר הספר, את האליל שבו הם מאמינים. התוצאה תהיה זהה למה שמתרחש היום: עמים רבים אשר כולם סוברים שהם מחזיקים במושג האל, אך, למעשה, כל אחד מהם מאמין באליל המייצג תפישה חלקית של המציאות.

אם, למשל, היתה בישראל ועדה שהיתה דואגת ל"טוהר" השפה העברית בישראל, והיתה מחפשת שם עברי לקנגרו האוסטרלי, היא היתה, אולי, מצליחה לקרוא לו "קפצן גדול" אך מה היא היתה עושה עם השם "אוסטרליה"?

זהו חומר חשוב למחשבה - לגבי מה שקורה בעולם לגבי מושגים בכלל, אך בעיקר לגבי מה שמתרחש בתודעתו של יחיד אשר לא בירר את מושגי היסוד שהוא מחזיק בהם ולא דאג לאובייקטיביזציה נאותה...

נתונים נוספים