אנוכיות וחברתיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 668
אנוכיות וחברתיות
אחת הדרכים שבהן דיכאה הגישה הסוציאליסטית את היצרנות האנושית היא בגרמה לכך שבכל נטיה לעסקים יראה האדם טעם לפגם, כאילו כל מה שהוא רוצה לעשות זה "לעשות כסף" – מה שמכיוון שהוא נתפס כדבר שלילי מבחינה חברתית מייצר לחץ מוסרי וחברתי גם יחד על היצרן.
מעניין, בהקשר זה, לשים לב לכך שמדובר בגישה פוליטית כדוגמת המטפיסיקה החברתית אשר מנתבת את רעיון הרווח לרמה החברתית בלבד, כלומר: המסחרית, ולא נותנת את הדעת על הרווח העיקרי, האנוכי, שיש ליצרן מטבע הייצור עצמו, בשל עובדת היצירה כשלעצמה.
בספרה "כמעיין המתגבר" מדגימה המחברת, אין ראנד, ערך זה במקרה של הוארד רוארק וענין פרוייקט קורטלנד. מדובר בפרוייקט ממשלתי שמתוכנן לטובת החברה, ושמשמעותו הפוליטית היא תרומה לחברה. כשנוצרות בעיות בלתי פתירות בתהליך חיפוש האדריכלים הראויים להקימו, מתגלה כי רוארק – הדוגמה המובהקת לאנוכיות (ולכאורה לחוסר חברתיות) – הוא היחידי מבין האדריכלים שמצליח לפתור את הבעיות הטכניות שעולות בו. אך אין הרצון לתרום לחברה מה שמניע את רוארק לקחת בו חלק, אלא מימוש יכולתו היצרנית היחידאית, תוך התגברות על אתגריו של המבצע.
דבר זה בא לידי ביטוי בכך שרוארק אינו מעוניין בשום שכר חמרי עבור עבודתו וכל מה שהוא מבקש עבור עצמו בשכר תכנון הפרוייקט הוא שיצירתו תבוצע שלמה וללא סטיה מתכנונו – ערך שעבור היוצר אין גדול ממנו. מנקודת המבט של מתנגדי שיטת ראנד עובדת אי רצונו של היוצר היחידאי סותרת את האנוכיות שבה הם רואים ביטוי לתאוות מסוג תאוות הבצע. אך דווקא בהקשר זה מדגישה ראנד כי המניע האמיתי של יוצר אנוכי ממוקד בסיפוק שיש לו ממה שהוא עושה ולא במה שיכולה החברה להעניק לו. מנקודת מבטו של יוצר כמו רוארק די, לעתים מזומנות, בכך שיקבל כשכר את מה שיגדיר לעצמו כשכר - ואותו יראה כמה שלו הוא ראוי בתוקף היותו יוצרו של הערך שנדרש.