הערצת האדם
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 635
הערצת האדם
בעולם האובייקטיביזם מופיעה הערצת אין ראנד בד בבד עם הערצת הגיבורים של אין ראנד או הערצת הפילוסופיה שלה. זהו קומפלקס מורכב ומעניין שגורם לאנשים, בלי שבדרך כלל הממסד האובייקטיביסטי יתן את הדעת על כך, לנסות ולהזדהות גם עם אין ראנד כגיבורה. כלומר, לברר מה בדיוק קרה בחייה של אין ראנד, לנסות ולהתעניין בפרטי העניינים הקטנים של חיי אין ראנד, כאילו היינו מתעניינים בפרטי מה שקורה אצל כמה מגיבוריה, כמו הווארד רוארק או ג'ון גאלט.
ההבדל העקרוני שבין הערצת ראנד להערצת גיבורי ספריה הוא זה שבין האמנות לחיים: החיים הפרטיים של אין ראנד מורכבים מהרבה מאוד פרטים שיכול להיות שהם לא מה שאנחנו קוראים "הירואיים". לעומת זאת, הווארד רוארק לא חי אף פעם, וכל מה שאנחנו מכירים לגביו הוא בחירה מילולית מאוד מוקפדת, המייצגת את בחירתה של ראנד כסופרת במילים מדוייקות לגבי פעולותיו, מעשיו ודברים שאמר או חשב. המילים ב"כמעיין המתגבר" נבחרו על ידי ראנד בכדי לאפשר לנו, כקווים מנחים, לבנות את הדמות שלו.
יש הרבה מאוד דברים שלא סיפרה לנו ראנד על הווארד רוארק. איננו יודעים מה הוא אכל, למשל. אבל למה שלא סיפרו לנו, יש לעתים ערך גדול כמו מה שכן סיפרו לנו, מכיוון שכל מידע שאנחנו מקבלים מיצירת אמנות הוא בעל ערך נוסחתי. הנוסחתיות אומרת שאנחנו מקבלים קווי מתאר, קווים עיקריים יסודיים, ושאותם אנחנו צריכים ליישם לחיינו. הדברים שנכונים לגבי מה שנבחר להינתן לנו נכונים גם לגבי מה שלא נבחר, שהוא פרטים לא נחוצים. בחירת הסופרת קבעה מה יהיה הנחוץ ביותר שנדע לגבי הדמות שבספר. במובן זה, כל פרט נוסף היה מערער בצורה מסוימת את איכות הדמות.
במובן זה, כל הנאמר לגבי רוארק בספר הוא משמעותי ותורם לדמות, אך שלא כדמותו הספרותית של הווארד רוארק, פעמים רבות מפרשים פרטים בחייה של אין ראנד כאילו היו כולם חוברים לשלמותה האנושית באותה מידה. ואפילו אם היה דבר זה נכון, ספק אם היו מעריציה של הסופרת יכולים להבין את כל פעולותיה – ובכלל זה את כלל אמירותיה, כולל אלה שלא טרחה לבטא במאמרים מוקפדים כמו אלה שכתבה. בהקשר זה, הכבוד למאמריו של אינטלקטואל מניח שעמל רב הושקע בהם, מה שמשמעו חשיבה רבה - ולעתים קרובות תיקונים.
זולת זאת יש בחיים האמיתיים גם אירועים ומהלכים שאינם תלויים ברצונו של האדם כמו, למשל, מחלות ואסונות. יודעים אנו שראנד נפטרה כתוצאה ממחלה – ואין בידע זה משום סיוע לשום רעיון שיכולים אנו להפיק מכתיבתה. מה שאנו יכולים, עם זאת, להסיק מנושא זה בהקשר זה, הוא את חיזוק הרעיון שלעיל: מחלות אינן מופיעות ברומנים של אין ראנד, כפי שכמעט ואין למצוא כאלה אצל אבות היהדות בתורה, אך יש מחלות רבות בספר הספרים של הנצרות – ומשמעות הדבר היא שמבחינת הנצרות, שלא כמו בספרי ראנד או יצירות אחרות העוסקות ביכולת היצירה האנושית - מהווה נושא המחלה מהות משמעותית בעולמו של האדם.
עובדת אי הימצאותם של אסונות – כמו מחלות - בספריה של ראנד, אומרת שבבחירותיה האמנותיות של ראנד היא לא מצאה לנכון לשלב אותם בתפיסת העולם שפרשה לפני הקורא, כשהנחת היסוד המוצהרת הקיימת באי קיומם זה היא אי חשיבותם העקרונית לחיי האדם. במלים אחרות ניתן לראות זאת כהצהרה של ראנד על היחס בין הכלל, שהוא החשוב, ליוצא מן הכלל - הפחות חשוב.