שביתה

 

שביתה

אין ספק שבבחירתה של אין ראנד ברעיון השביתה כיסוד ל"אטלס" היא היתה מודעת להיותו של רעיון זה קיים בתודעת החברה כשייך לתודעת המאבקים הפועליים נוסח מרכס. אך ההבדל המהותי והעקרוני שקיים בין שתי הגישות הוא שבפועל, שובתי הסוציאליזם-קומוניזם נהגו תמיד בשביתותיהם באלימות ובהרס ואילו שובתיה של אין ראנד שבתו באמת, כלומר הפסיקו את פעולתם היצרנית.

יסוד הרעיון הפוליטי של אין ראנד פשוט: מכיוון שאיש אינו יכול לתבוע בדין משהו שלא שייך לו ומכיוון שכל הרוע הפוליטי איננו אלא תביעה של תוצר על ידי אלה שלא מייצרים מאלה שמייצרים אותו, כל מה שעל היצרנים לעשות כדי לפתור את המצב הוא לשבות ולא לייצר.

השביתה ממחישה את העובדה שכוחו הגדול של היצרן כנגד התובע הוא באי ייצור, שהיא אחת מהצורות ליישם את זכות היצרן שלו וגם, כתוספת לכך, הצגת תכלית חינוכית של עובדת היות התובע תלוי, מבחינה מעשית, בפעולתו של היצרן.

במובן זה, מהווה שביתתו של היצרן לא רק פעולה נכונה מבחינה פוליטית אלא גם שיעור מחנך חיובי למקומה של היצרנות וחשיבותה בחיי האדם. עם זאת, כדאי לשים לב לכך שרעיון השביתה, שאומץ על ידי הסוציאליזם הפועלי כיסוד למאבקיו מיושם, כמו עקרונות רבים מוצהרים שלו – בדיוק להיפך ממשמעותו של המושג המקורי: מה שהסוציאליסט קורא שביתה אינו אלא אלימות והרס של מתנגדיו.

וגם זאת - מבלי לדבר על כך שהעריץ המדכא את היצרן עושה זאת תוך שימוש באמצעים שלמעשה הוענקו לו על ידי היצרן עצמו, כמו הנשק שיש בידו. כפי שמציינת אין ראנד בכתביה, מסתבך העריץ, בהקשר זה, בסתירה, כי הוא בפעולתו נגד היצרן הוא משקיע מאמצים רבים כדי להוכיח הוא יכול להתקיים ללא מאמץ...

נתונים נוספים