המין ורוח האדם בעבודת ראנד
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 910
המין ורוח האדם בעבודת ראנד
בספרותה של ראנד יש מקום נרחב ליחסים רומנטיים בין חלק מהדמויות. בגישתה הכללית לנושא מערכות היחסים המיניות מצהירה ראנד לעתים מזומנות על היות ההעדפה המינית וידוי על נפשו של היחיד בשל היות המיניות – ביחד עם האמנות - ביטוי של תחושת החיים האנושית. באמצעות המין – גורסת ראנד – ניתן לבטא הערכה, הערצה ואהבה, אך גם בוז, דחיה ותיעוב.
מקום נכבד לשילוב גישה זו קיים במכלול עבודתה הספרותית של ראנד – ובמיוחד ב"כמעיין המתגבר – שבו מציגה ראנד את האהבה הרומנטית, הכוללת יחסי מין, כביטוי של רוחניות האדם. בהקשר זה מעניין להעיר כי כאשר היא מעניקה לקוראיה סקירה של אישיותו של טוהי, היא כוללת בה הערה לגבי טעמו המיני, שבה היא אומרת כי הוא מעדיף "נשים כבדות חזה". בדרך זו מבטאת ראנד את חומרניותו העקרונית, כפי שהיא מתבטאת במשיכתו המינית לגוף נשי פיזי ביחס. דבר זה מציגה ראנד כמייצצ את הסתירתיות הקיימת באישיותו של טוהי, אשר לכאורה אמור להיות איש רוח אך דרך העדפתו המינית הוא מתגלה כחומרני בגישתו.
בהעמדתה זו של ראנד את טוהי מול רוארק מבטאת היא הן את הניגוד שקיים בגישתם ותפיסותיהם את הדת והן את הניגוד שקיים בדרך ראייתם את יחסי האהבה. בנוסחה שמציגה ראנד, בהקשר זה, האדם השלם – רוארק – מבטא תפיסה דתית אשר אינה רואה גוף ורוח כניגודים אלא כביטויים משלימים של מאוויי האדם וערכיו.
בהקשר זה מתבטא הקשר בין יחסי מין לאמנות בכך שבשני המקרים מדובר בשדות פעולה רחבי טווח מבחינת אפשרויות, שבשניהם יכול האדם לבטא חיוב או שלילה, ב"כמעיין המתגבר", למשל, נישאת דומיניק פרנקון לפיטר קיטינג על אף שהיא איננה אוהבת אותו, כדי לבטא כלפי עצמה בוז – וב"מרד הנפילים" מקיימים אשתו של רירדן ואחיה של דאגני טאגארט יחסי מין כדי לבטא הצהרה שלילית, כל אחד ממניעיו האישיים שלו. מקרים מסוג זה הם דוגמה לפעולה מינית אשר איננה מבטאת אהבה או הערכה אלא דחייה ובוז.