על הטוב והרע באמנות

 

על הטוב והרע באמנות

האמנים הגדולים ביותר, כמו הצייר דירר בן הרנסנס, מדברים אלינו ממרחק של מאות שנים באופן ישיר, מדויק, ודרך כל המגבלות הטכניות של מרחק היחס בין התקופות. הדיבור המסוים הזה נעשה כך באמצעות שני יסודות: אחד - זיהוי האמת, ושתיים - בחירת הטוב (*). כאשר השני הוא השלכה של הראשון מכיוון שהשני הוא מוסרי והראשון הוא מטפיסי ולמעשה בעל אופי אפיסטמולוגי.

מבחינה אמנותית, האמת היא הנגיעה במה שקיים בחומר וברוח גם יחד שכן האמנות מציגה את ההיבט הרוחני של הדברים באמצעות ההיבט החומרי שלהם. החומר שבאמצעותו היא פועלת הוא כל מה שנכון באופן מציאותי - בטבע, באיכויות החומריות המוצקות, בעובדות. הרוח שאותה היא מתארת נוגעת למהויות קיימות שאינן חומריות כשלעצמן, כמו: רגשות, ערכים מופשטים, צדק, רעיונות וכיו"ב.

האמנות הטובה הוא ההשלכה של האמת למשהו מוסרי, חיובי, בונה, חי, צומח. במובן הזה אפשר לראות את ההתייחסות האמנותית למה שמוגדר בפילוסופיה כמטפיסי כהצהרה על מה שיש ביסוד המציאות. כל יצירה, במובן הזה, כמו שאמרה אין ראנד, היא יצירה מחדש של המציאות, הנעשית כהצהרה על טבע המציאות בצורה שבה האמן תופס אותה. האמן הגדול מתבטא ביכולתו לזהות את מקום הטוב בעולם ולהנחיל אותו באמצעות אמנותו.

הטוב יבוא לידי ביטוי במידת החיים שהצליח האמן להחדיר במהויות שיצר. לא בהכרח המהויות כאובייקטים ספציפיים - כמהויות מסוימות - אלא במובן של מושאים. רוצה לומר שבכדי לצייר חיים, או דבר שיש לו משמעות לחיים, אין הכרח בציור מהות חיה. אמן טוב יכול להפיח רוח חיים גם במבנה או בעצם שאין בהם חיים. בדיוק כמו שאמן לא טוב יצליח להרוג כל דבר חי. מאידך, אהבת החיים אינה זקוקה דווקא להבעת חיים כדי להיות מומחשת. היא יכולה להיות מומחשת גם באמצעות הצער על אבדנם (**).

כך או כך, יבואו לידי ביטוי תמיד ביצירות האמנות של גדולי האמנים, שני הנושאים העיקריים של היחסים בין אמת לשקר ושל הטוב והרע, כשביצירות הטובות ביותר יהיו יחסים אלה תואמי מציאות, כלומר הם יציגו את האמת כעולה על השקר ואת הטוב כבעל כוח רב יותר מזה של הרע. דבר זה נובע מהיות החיים במציאות בעלי כוח גדול יותר מזה של מה שנוגד את החיים, כמו מחלה או מוות.

נושאים יסודיים אלה יקבעו במידה רבה את ההנאה שיגרמו יצירות האמנות לאמן ולאדם החווה אותם כצרכן אמנות. מדובר בעובדות הנוגעות לקשר העובדתי שקיים בין האמנות למציאות. הדבר מהווה חלק מהמשימה החשובה ביותר, אולי, של האמנות, שהיא להמחיש את המציאות ובמובן זה להיות גשר וקשר בין האדם למה שטוב (או לא) בעולם.

(*) אם האמנות שבה מדובר איננה מביעה את הטוב או איננה רואה במציאות את הטוב אין היא כזו של אמן גדול. אחד ממאפייניו של אמן גדול היא יכולתו לזהותאת הטוב בעולם לבסס עליו את אמנותו,

(**) למעשה, חלק גדול מהאמנות של הנצרות מבוסס על הצער על מותו של המשיח ואמניה הגדולים של תרבות הנצרות הצליחו באמנותם כי ביכו בה את מותו של הטוב.

נתונים נוספים