שעמום
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 783
שעמום
כשאתה רואה סרט מתח-פעולה טוב ואתה מתחיל להשתעמם בקטעי הפעולה, לא כדאי לך לחשוב במונחים של "זה משעמם". קביעה כזו היא מובנית (אינטרינסטית) והיא משליכה את סיבת השעמום שלך באופן מלא על הסרט, מתוך הנחה סמויה ששעמום יכול להיכפות מבחוץ ולא היא; שעמום הוא מהות אובייקטיבית פעילה, והחלק החשוב והעיקרי בה הוא מידת הריכוז שלך - וזו נגרמת בגלל היבטים שונים של מצב רוחך. כשאתה מתמקד בכך אתה מתמקד במה שביכולתך לעשות, שהוא אשר יצר את השעמום.
למהות אובייקטיבית שני היבטים: היבט מטפיסי והיבט מלאכותי. בהקשר המסוים של הקטע ה"משעמם", ההיבט המלאכותי הוא מכלול מה שיש בידינו לעשות כדי להפיג את השעמום (ובתוך זה לשנות את המיקוד ממה שאיננו יכולים לשנות למה שאנו כן יכולים). אין אנו יכולים לגעת במה שאיננו יכולים לגעת ועד כמה שהדבר נוגע לסרט שאנו רואים אנו איננו יכולים לשנות שום דבר בסרט עצמו. אך את מצב ההתמקדות שלנו אנו יכולים לשנות כי אנו בשליטה על ה"עדשה" הידיעתית שלנו.
זה יהיה, בהקשר זה, לא נכון לראות את מיקודנו ביכולתנו התודעתית לשנות את המציאות כנסיון להפעיל במציאות גישה של ראשוניות התודעה. תודעתנו, במקרה זה, היא עובדה. נסיוננו לשלוט בעובדה ולכבוש אותה אינו שונה משום נסיון אחר לשלוט בעובדת מציאות. בהקשר של חווית אמנות שנראית לנו כמשעממת, נובע הדבר מהתמקדותנו בהיבט בלתי מעניין שלה. התמקדות בהיבט אחר – דבר הנמצא בשליטתנו – תייצר ענין.
אין בכל הדברים הללו כדי לשלול את אפשרות הימצאותה של יצירה שמבחינת הענין שבה קשה ביותר להתרכזות, אך פעמים רבות יותר מכפי שאנו משערים נמצאת השליטה ברמת הענין בידינו שלנו.