לשון האמנות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 770
לשון האמנות
לכל יצירה אמנותית או אדם יש לשון מיוחדת הקובעת את איכות החוויה האמנותית של הקשר ביניהם. היבטים ומרכיבים רבים קובעים את הלשון הזו, והם מתמקדים בעיקרם ביחסם של בני האדם המעורבים להיבטי הצורה והתוכן של המפגש האמנותי.
היצירה האמנותית פונה אל בני אדם ביחס ישר להתמקדותם בחיצוני או בפנימי. דבר זה תלוי בהבנתם את השפה האמנותית של היצירה שבה הם פוגשים. כפי שילד ישים לבו אל העלילה של ספר והמבוגר יידע להעריך את הסגנון יהיו הבדלי מיקוד מסוג זה שליטים גם בעולם ההתייחסות אל סגנונות אמנותיים מצד בני אדם בוגרים.
אנשים שרואים את סרטי ה"בורקס" ונהנים מהם, למשל, אינם חסרי רגישות לרמה מקצועית ירודה - אף שנכון הוא שלרוב הם אינם בעלי רגישות גבוהה כאלה שרגילים לראות סרטים שעשויים, טכנית, ברמה גבוהה הרבה יותר. אוהדים אלה מתרכזים בתוכן ולא בצורה, כשהריכוז בתוכן הוא שעושה לגביהם את ההנאה, תוך סינון הענין הצורני. מבחינה זו, הצופים בסרטי הבורקס מתרכזים בדבר שהוא עקרוני יותר מבחינה אמנותית.
כשמדובר ביחס שבין היבטי השכל והחושים, ניתן לומר שעד כמה שניתן להבחין ביניהם הם פונים אל רמת החושים והאחרים אל רמת השכל - כפי שאלה האחרונים נתפשים בנצרות - אפלטוניות - בהקשר של הפרדה.
כך מחולקות האמנויות הגדולות להיבטים מנוגדים שונים של מיקוד בצורה או בתוכן לפי הרעיונות שקיימים בתודעות העוסקים באמנות לגבי הבדלים אלה. אך האמנות האידיאלית היא אחדותית במודע - היא זו שבה חוברים הצורה והתכן ומשרתים זה את זה ואינם נפרדים. האמנות של היום מייצגת שני צדדים מופרדים בכל ענפיה.
בין אם מדובר בסרט הוליבודי או ישראלי, בזמר על כל מאפייניו או בציור – האמנים וחווי האמנות כאחד יגיעו להישגים הגבוהים ביותר כאשר ישקיעו מחשבה ומשאבים לא מתוך מיקוד על הצורה והתוכן כגורמים נפרדים אלא כשני צדדיה המשלימים של השלמות האמנותית, כאשר מה שאנו רואים ושומעים מבטא את הערכים המופשטים שקיימים ביצירה.