תזמורות ואיכות נגינה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 792
תזמורות ואיכות נגינה
מסיור בארה"ב ולאחר למעלה משנתיים של סקירה בנושא נסתבר לי כי התזמורות האמריקאיות מנגנות טוב יותר מהאירופאיות - לפחות בקונצרטים החיים שלהם האזנתי. אפילו בקונצרטים שנערכו בערים קטנות ונוגנו על ידי תזמורות שמבחינה טכנית היו ממוצעות למדי, היתה תחושה של עשיית מוסיקה טובה מתוך שמחה ולהט שכמובן הפכו כמעט כל אירוע כזה לחגיגה מבחינה מוסיקלית שכן, כפי שיודע כל אדם הפתוח לאמנות - אין הרמה הטכנית אלא משנית בחשיבותה ביחס לאהבה ותחושת החיים המעורבים בביצוע.
תכופות תהיתי על כך ונדמה לי שיש לי פתרון מסויים לעניין. נראה לי כי החשיפה הגדולה של הנגנים האירופאים והלא-אמריקאיים לאלטרואיזם שהוא, ללא ספק, יותר חזק באירופה גורמת לתחושה של שממון וניכור בזמן נגינה לקהל מקומי או באופו שיגרתי. יהיה זה אפייני, אני מניח, לנגן שמנגן למען אחרים שייצא מגדרו רק בעת קונצרט "חשוב" או "חגיגי", כלומר: כזה שהוא למען מטרה "נעלה" או שמופיעה בו אישיות "חשובה" או שיש איזה ענין פוליטי סמלי מאחוריו - ואולי זו גם הסיבה לנטייה להפוך קונצרטים לסמליים וחגיגיים כל הזמן
בישראל, למשל, מקבלים המנויים קונצרטים אפורים למדי שבהם יש, לפעמים, תחושה שתזמורת פקידים מנגנת ולא קבוצת אנשים שנהנים מעבודתם. מבחינה טנכית הפילהרמונית הישראלית היא אחת מן הטובות בעולם - אך על כך שומעים המאזינים המנויים בשלוש הזדמנויות בלבד: בתקליטים, בסיורים בחו"ל (שבהם הם "מייצגים" את ישראל) ובקונצרטים "חגיגיים" מקומיים הנערכים מדי פעם לטובת ענין "חשוב" זה או אחר - ואז מחיר הכרטיסים קופץ בהתאמה...