מושגיות דינמית

 

מושגיות דינמית

או: המבחן המציאותי של הרמה המושגית.

שני רעיונות חשובים, המשלימים זה את זה, אשר נוסחו על ידי הפילוסופית אין ראנד הם:

א. הקרב בין הטוב והרע, המתחולל היום בעולם, אשר אינו חמרני אלא רוחני, מתחולל במימד הרעיונות, שהם הכוחות האמיתיים שקיימים במציאות.

ב. רעיונות באים לידי ביטוי קודם כל ברמת המושגים עצמם (להבדיל מרמת המשפטים).

מנקודת מבט זו, ההחזקה היסודית ברעיון מתחילה ברמה המושגית - והחזקה במושג פירושה הסכמה לרעיון שהוא מגלם. לכן, שומה על כל המשתמש בשפה לקחת בחשבון את הופעת הרעיונות כבר ברמת תכני המושגים.

דבר נוסף שעל המשתמש בן זמננו במושגים לקחת בחשבון הוא שאף כי תכניהם המקוריים של המושגים הם קבועים, מתחוללים במציאות שינויים אשר הופכים את המושגיות לדינמית ומשנים את תכניהם, לעתים, עד כדי היפוך משמעות.

אחד מגילויי הפילוסופיה המציאותית הוא תופעה הקרויה "גניבת מושגים". בהקשר זה, מדובר בתופעה של ריקון מושג מתכנו תוך השארת המילה המציינת אותו, מה שיוצר, למעשה, תרמית: מצב של אי התאמה בין מילה למושג שמציין את תכנה, כלומר מצב שבו חיצוניותו של המושג מעידה על תוכן שונה מהתוכן שלו הוא משמש בפועל.

משמעותו המעשית של הדבר היא שפעמים רבות מוצאים את עצמם אנשי הצד הטוב כשהם משרתים את הרע בכך שהם אוחזים, פעמים רבות מבלי דעת, ברעיונות הרע כבר ברמת המושג הבודד. כלומר: יכול אדם המצדד בטוב לשרת את הרע על ידי כך שהוא משתמש במושגיו של הרע בתוך תמליל שמשפטיו ערוכים כנגד הרע. במקרה כזה תיווצר סתירה בין הערך המושגי, הבא לידי ביטוי ברמת המלה הבודדת לבין הערך הכולל, הבא לידי ביטוי ברמת המשפט השלם.

מושגיות לקויה יכולה לבוא לידי ביטוי גם ברמה של טעות, כמו הבנה מסולפת של משמעותו של מושג מסויים במרחב תרבותי נתון. מושג כמו אלוהים, למשל, יכול להיות מובן בצורה מעוותת לגמרי במסגרת חברה מסויימת, ולהבנה זו תהיה השלכה על כל מה שייאמר באותו הקשר לגבי המושג.

הדבר משול לבלבול הקשר בין המקשים והאותיות המודפסות של מכונת כתיבה או מחשב, בצורה שבה מה שתקיש לא יהיה אף פעם מה שתכתוב באמת. במצב כזה, לא משנה עד כמה ירצה זה שיושב ליד המקלדת לכתוב אמת – מה שייצא לאור יהיה שקר.

שדה הקרב הרעיוני שבו נפוצה הבנה לקוייה של מושגי יסוד הוא הפוליטיקה. למשל: השימוש במושג "מתנחלים", אפילו אם הוא מופיע במאמר של מתיישב שבא להגן על זכויות המתיישבים, מכיל בתוכו משמעויות פסיכולוגיות שליליות. מושג ההתנחלות רוקן מתכנו האובייקטיבי החיובי ו"הוטען" בערכים זרים ושליליים. פעולת טעינה זו נעשתה במשך שנים אחדות, כדי ליצור מצב שבו, בכל הזכרה של המלה "מתנחלים", גם אם היא נעשתה למטרה חיובית, ישמע המאזין משמעות שלילית, הדומה למה שאנו שומעים כשאנו חושבים על "שודדים", "פושעים" ו"פורעי חוק".

משל נוסף ידגים את רמת החלוקה המושגית: די בכך שאדם אומר שהוא בעד הימין בכדי לשחק לידיו של השמאל, כי השמאל הוא שקבע את החלוקה בין ימין ושמאל – השמאל הוא שקבע גם שהימין ייחשב לרוב לצד שלילי - וזה שמשתמש במושג "ימין" מצהיר, ברמת המושגים, על כך שהסכים, למעשה, עם חלוקת השמאל. זוהי דוגמה אחת מרבות להסכמה מבלי דעת עם עמדה רעיונית שבאה לידי ביטוי במיון מושגי.

גם ברמת המושג היחיד יכולות עמדות רעיוניות לבוא לידי ביטוי בשלל אפשרויות של הגדרה, מישוג, מיון וחלוקה; זה שיאמר, למשל, שעדיף להיות חכם מאשר להיות צודק, הסכים עם כך שיש ניגוד בין חכמה לצדק. זה שאומר שיש לתת יותר לעניים, לחלשים או לערבים אמר, למעשה, שלעניים מגיע יותר מלעשירים, שלחלשים מגיע יותר מלחזקים ולערבים יותר מליהודים – כי המושגים עניים, חלשים או ערבים מבטאים פלח אחד בעוגה שיש בה לפחות פלח אחד נוסף.

איך מתבצע ריקון מושגי של מלה ומילויה בתוכן מושגי אחר? על ידי ההקשר. הכוח המבצע את השינוי – ושינוי זה יכול להיות טעינה של מושג שלילי בחיוביות (החלשים צודקים) או טעינה של מושג חיובי בשליליות (היצרנים רודפי בצע) – עושה זאת על ידי הצבתו (בד"כ באופן מתמיד) בהקשר הצובע אותו מבחינה מושגית. למשל, אם אני מעוניין להראות כי החלש צודק, מה שאני צריך לעשות הוא לשבץ את החלשים בהקשרים שבהם הם צודקים. לאחר כמות קריטית מסויימת של הפצצה הקשרית מסוג זה על תודעת הקולט, אשר בד"כ אינו מאומן מבחינה פילוסופית, הוא יגיב למושג "חלש" כאילו היה המושג "צודק". כל שם של אדם חף מפשע יהפוך, עפ"י שיטה בדוקה זו, למושג המייצג רוע, אם יוזכר דרך-קבע בהקשר של פעולות שליליות.

ניצול תכניהם היסודיים של המושגים היא טכניקה יסודית, שגורה, המופעלת בדרך כלל בשדה התקשורת של המלחמה הרעיונית. עיקרה מבוסס על אי התייחסות למשמעות המקורית של מושג אלא למה שאליו מתכוונים בהקשר השגור כאשר משתמשים בו.

למותר לציין כי סכנתה הגדולה ביותר של טכניקה זו היא בהשמדתם היסודית של מושגים רבים, באמצעות שימוש בהם באופן המנוגד למשמעותם המקורית. מה יקרה לאדם שיאמר בחברת ימינו כי הוא מצדד באימפריאליזם, בקפיטליזם ובבורגנות וכי הוא רואה אותם כמושגים חיוביים. הרבה לפני שיקבל סיכוי הוגן להסביר את עמדותיו, יובן אדם זה בצורה המנוגדת למשמעות האמיתית של המושגים, בשל התכנים שמושגים אלה "קנו" להם במשך שימוש לקוי בדורות האחרונים.

במובן מסויים, תידחה גישתו של אדם זה על הסף ויש שיאמרו כי בעצם עובדת השימוש במושגים שנכבשו על ידי הרע הוא נכנע עוד לפני שהתחיל הקרב. על טענה זו יש להשיב כי אם המתמודד חפץ לאבד את משמעותם של המושגים, עליו "לכבוש" אותם מחדש, כלומר: להשיבם למשמעותם המקורית, לצורך שימוש תבוני.

לצורך זה צריך מי שנלחם רעיונית לקחת בחשבון את ההקשר שבו מופיע המושג שעליו הוא נלחם.

לעתים מושג נתון אינו שלילי או חיובי בתכנו המקורי אלא נצבע באור מסויים על ידי צורת השימוש בו על ידי המחזיקים באידיאולוגיה מסויימת; אימפריאליזם, למשל, שהוא אחד המושגים הראשונים שיש לכבוש מחדש, מובן היום כסוג שלילי של כיבוש. אחרי "שחרורו" יובן שאימפריאליזם אינו מילה גסה כשהמלכות שבה מדובר היא מלכות של צדק. במקרה כזה האימפריאליזם הוא ברכה.

אך יש מצבים יסודיים יותר שבהם יש למושגים משמעות יסודית חיובית ובשל המושגיות הדינמית הם מוצגים כשליליים. דוגמאות אפייניות למושגים הפזורים כחללים בשדה הקרב של המושגיות הדינמית הם כסף וענין אישי. מדובר במושגים הנחשבים בימינו כשליליים ביסודם - ואסור לקבל אותם ככאלה.

מפגעיה של המושגיות הדינמית היא גם העובדה שהמשתמשים בה – היום כמעט הציבור כולו – מתרגלים למשמעות קצרת מועד של המושג; ברוח זו הם מוכנים לשנות חדשים לבקרים את משמעויות המלים שבהם הם משתמשים ולגרום להם לשדר, לזמן מסויים, משמעות מושגית אחת – ולאחר זמן מה משמעות אחרת. גישה זו יוצרת מצב שבו אין האדם יכול כבר לסמוך על משמעות מושגית יציבה של מלים והוא נזקק לעדכון מתמיד של הרמה המושגית של המלים שבהן הוא משתמש. למותר לציין כי במצב מילולי-מושגי כזה לא ניתן לערב בשום דיון הצהרה מילולית ש"פג תקפה" מבחינה מושגית, מה שמתחיל להצריך את קיומה של מערכת ביקורת מושגית של תכנים בכל הקשר שבו חפצים בני אדם לערב חמרים מילוליים שאינם עכשוויים. למשל: דיון עכשווי במהותו הפילוסופית של תמליל מסויים שנכתב לפני חמישים שנה תחייב, לצורך הבנתו – עוד לפני דיון כלשהו – את מעורבותו של עידכון מושגי היסוד. ללא עדכון מסוג זה לא תתאפשר עבודה פילוסופית רצינית בתכניו של התמליל.

המושגיות הדינמית איננה מאפשרת חקירה בתחומי ידע מסויימים, בשל הניוד המשמעותי שלהם; כבר היום, אין בעיה זו מאפשרת בירור רציני של מושגי הדת היסודיים, אשר בגלל טעויות פילוסופיות אנשים אינם מעוניינים להתקרב אליהם. כל עוד, בשל המושגיות הדינמית, לא ניתן יהיה להבין את תכניהם האמיתיים של מושגי היסוד הדתיים שבהם מדובר, לא ניתן יהיה לדבר על הסכמה או אי הסכמה עימם כי זו תלויה, בהכרח בהבנתם.

המכשלה בתחום הבנת הדת מדגישה את המחסום הבלתי-עביר שמייצרת המושגיות הדינמית בכל תחום שבו יש פער זמן הסטורי בין קביעה מדעית זו או אחרת. דרך מכשלה זו ניתן להבין גם מדוע מתדרדרת התרבות העכשווית לשטחיות שבה היא נמצאת היום; זו מוגדרת על ידי העובדה שמושגי היסוד שלה נהנים מחיי יציבות בני פרק זמן קצר ביותר, אשר רק מי שמעודכן בפרשנות מושגית מסויימת יכול להשתמש בהם – וגם זאת רק לפרק זמן קצר.

הפתרון לבעיה, במוקדם או במאוחר, יבוא מעולם מושגים כמו-מתימטי, שבו יש לכל מושג משמעות וערך קבועים ובלתי משתנים – והמושגיות קבועה. על שפה כזו ניתן יהיה לבסס מחקרים יציבים ותקשורת טובה בכל תחום.

אוהד קמין

נתונים נוספים