איך אפשר בלי גיוס חובה?
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 806
איך אפשר בלי גיוס חובה?
כמעט בכל פעם שמזכירים את היות גיוס החובה אחת מהצורות הנפוצות בעולם של פגיעה בזכויות האדם, מעלים המפקפקים באפשרות קיומו של צבא מתנדבים, כלומר כזה המבוסס על בחירה חופשית, פקפוק ביכולת ההישרדות בימינו של מדינה, ובמיוחד כמו ישראל, המאויימת מכל עבריה על ידי אויב אכזר. להלן שש תשובות אפשריות (והערה לענין ישראל) כמענה לשאלה הקלאסית: מה יהיה אם לא יהיה צבא חובה והאוייב יתקיף?
תשובה מס.1: אם הרוב לא ירצה להילחם והמיעוט ירצה - אז מה זכותו של המיעוט להכריח את הרוב? - ואם המיעוט לא ירצה להילחם והרוב ירצה אז אין שום בעייה כי הרוב יילחם. כך, בשני המקרים, דעתו של הרוב תקבע מבלי לכפות על מיעוט.
תשובה מס.2: יש סתירה עמוקה וחולנית בהנחות השואל. השואל מפקפק בכך שהעם ירצה להתגונן על סמך שיפוט אישי, יושר אישי ובחירה חפשית, מניח כי יתכן שעם ישב בחיבוק ידיים אם יתקיפו אותו - ובו בזמן הוא נותן אימון מלא ביזמה האישית, ביושר האישי ובשיפוט העצמי של הפוליטיקאים אשר דואגים לעניניו היום. אין לנו שום הוכחה או עדות התומכים בכך שהעם לא ירצה להגן על עצמו - אך יש לנו הרבה הוכחות ועדויות לכך שהמנהיגים לא יעמדו לצידו - כפי שהם נגדו בעיתות שלום.
תשובה מס.3: והיה והעם לא ירצה להתגונן מפני תוקף. אם עם איננו מוכן להתגונן מפני אוייב - אז אין זכות קיום לעם הזה מלכתחילה - וההשמדה שלו היא צודקת ומחוייבת המציאות.
תשובה מס.4: עם שבוחר לכפות את בניו שלו לעשות משהו כנגד רצונם, בתירוץ של מניעת שיעבוד על ידי אוייב, מעדיף עבדות פנימית על פני עבדות חיצונית, מעדיף מלחמת אחים על פני מלחמה כנגד אויבים.
תשובה מס.5: חוק שימור הרגש. כשמותקף אדם אמיץ הוא מתגונן בעמידה למול התוקף; אם הוא פחדן, הוא מתקיף כתגובה חלש ממנו, בכדי לפצות את עצמו במשהו על חולשתו. כשהבוס בעבודה נוזף בעובד שלו, מעביר זה, אם איננו אמיץ, את כעסו אל אשתו וזו, שוב, תעביר אותו אל הילדים - אם איננה מסוגלת לעמוד כנגד בעלה. במצב כזה הוא איננו פותר את הבעייה האובייקטיבית אלא את בעייתו הפנימית הנפשית. זה מה שעומד, בעצם, ביסוד הנטייה השלטונית לגלגל על גבם של אזרחי המדינה כל קושי שמתגלע במדיניות החוץ, וזה כולל מלחמות.
תשובה מס.6: אם חופש הוא מטרתך, ומדינה חופשית היא המסגרת החברתית הנאותה לאנשים חופשיים, הרי כל פגיעה בחופש שלהם הורסת את האפשרות להגשים את המטרה. לא ניתן לבסס מעמד של מדינה חופשית בין עריצויות אם המדינה שלך הופכת לעריצה בפגעה בחופש של אזרחיה.
והערה לענין ישראל: למעשה, זה בדיוק מצבה של מדינת ישראל, אשר כתוצאה מפחד מן הערבים הולכת ונהיית יותר ויותר לערבית. האלימות, העריצות והכפייה האפייניות לעריצויות הערביות שמסביב לישראל, הולכות וקונות אחיזה יותר ויותר באופי החיים בישראל, אשר הולכת והופכת למדינה עריצה המבוססת אף היא על אלימות וכפייה. מבחינה זו, הרי במלחמת התרבות שבה התחילה
למעשה ישראל את קיומה כבר בסוף המאה שעברה, בקריאת תגר של ערכים נאורים מול ערכים חשוכים, ישראל מפסידה בגדול והולכת ונכבשת על ידי ערכים חשוכים.
איך אפשר בלי גיוס חובה?
כמעט בכל פעם שמזכירים את היות גיוס החובה אחת מהצורות הנפוצות בעולם של פגיעה בזכויות האדם, מעלים המפקפקים באפשרות קיומו של צבא מתנדבים, כלומר כזה המבוסס על בחירה חופשית, פקפוק ביכולת ההישרדות בימינו של מדינה, ובמיוחד כמו ישראל, המאויימת מכל עבריה על ידי אויב אכזר. להלן שש תשובות אפשריות (והערה לענין ישראל) כמענה לשאלה הקלאסית: מה יהיה אם לא יהיה צבא חובה והאוייב יתקיף?
תשובה מס.1: אם הרוב לא ירצה להילחם והמיעוט ירצה - אז מה זכותו של המיעוט להכריח את הרוב? - ואם המיעוט לא ירצה להילחם והרוב ירצה אז אין שום בעייה כי הרוב יילחם. כך, בשני המקרים, דעתו של הרוב תקבע מבלי לכפות על מיעוט.
תשובה מס.2: יש סתירה עמוקה וחולנית בהנחות השואל. השואל מפקפק בכך שהעם ירצה להתגונן על סמך שיפוט אישי, יושר אישי ובחירה חפשית, מניח כי יתכן שעם ישב בחיבוק ידיים אם יתקיפו אותו - ובו בזמן הוא נותן אימון מלא ביזמה האישית, ביושר האישי ובשיפוט העצמי של הפוליטיקאים אשר דואגים לעניניו היום. אין לנו שום הוכחה או עדות התומכים בכך שהעם לא ירצה להגן על עצמו - אך יש לנו הרבה הוכחות ועדויות לכך שהמנהיגים לא יעמדו לצידו - כפי שהם נגדו בעיתות שלום.
תשובה מס.3: והיה והעם לא ירצה להתגונן מפני תוקף. אם עם איננו מוכן להתגונן מפני אוייב - אז אין זכות קיום לעם הזה מלכתחילה - וההשמדה שלו היא צודקת ומחוייבת המציאות.
תשובה מס.4: עם שבוחר לכפות את בניו שלו לעשות משהו כנגד רצונם, בתירוץ של מניעת שיעבוד על ידי אוייב, מעדיף עבדות פנימית על פני עבדות חיצונית, מעדיף מלחמת אחים על פני מלחמה כנגד אויבים.
תשובה מס.5: חוק שימור הרגש. כשמותקף אדם אמיץ הוא מתגונן בעמידה למול התוקף; אם הוא פחדן, הוא מתקיף כתגובה חלש ממנו, בכדי לפצות את עצמו במשהו על חולשתו. כשהבוס בעבודה נוזף בעובד שלו, מעביר זה, אם איננו אמיץ, את כעסו אל אשתו וזו, שוב, תעביר אותו אל הילדים - אם איננה מסוגלת לעמוד כנגד בעלה. במצב כזה הוא איננו פותר את הבעייה האובייקטיבית אלא את בעייתו הפנימית הנפשית. זה מה שעומד, בעצם, ביסוד הנטייה השלטונית לגלגל על גבם של אזרחי המדינה כל קושי שמתגלע במדיניות החוץ, וזה כולל מלחמות.
תשובה מס.6: אם חופש הוא מטרתך, ומדינה חופשית היא המסגרת החברתית הנאותה לאנשים חופשיים, הרי כל פגיעה בחופש שלהם הורסת את האפשרות להגשים את המטרה. לא ניתן לבסס מעמד של מדינה חופשית בין עריצויות אם המדינה שלך הופכת לעריצה בפגעה בחופש של אזרחיה.
והערה לענין ישראל: למעשה, זה בדיוק מצבה של מדינת ישראל, אשר כתוצאה מפחד מן הערבים הולכת ונהיית יותר ויותר לערבית. האלימות, העריצות והכפייה האפייניות לעריצויות הערביות שמסביב לישראל, הולכות וקונות אחיזה יותר ויותר באופי החיים בישראל, אשר הולכת והופכת למדינה עריצה המבוססת אף היא על אלימות וכפייה. מבחינה זו, הרי במלחמת התרבות שבה התחילה
למעשה ישראל את קיומה כבר בסוף המאה שעברה, בקריאת תגר של ערכים נאורים מול ערכים חשוכים, ישראל מפסידה בגדול והולכת ונכבשת על ידי ערכים חשוכים.